הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת מעבד"
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{לעריכה}} | ||
'''מלאכת מעבד''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]] שמהותה היא להכין את העור מהמצב הראשוני שלו, לשימוש האדם כגון ב[[קלף]], או לחילופין לביגוד והנעלה. | '''מלאכת מעבד''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]] שמהותה היא להכין את העור מהמצב הראשוני שלו, לשימוש האדם כגון ב[[קלף]], או לחילופין לביגוד והנעלה. | ||
| − | |||
| − | |||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
===הכנת אוכל לאכילה=== | ===הכנת אוכל לאכילה=== | ||
| − | למרות שמהתורה אין 'מעבד' מוגדר כמלאכה אלא אם כן נעשה במטרה להכין כלי לשימוש, הרי שמדרבנן כל פעולה של הכנת דבר לשימוש על ידי שינוי טבעו, כגון על ידי מליחה, מוגדרת כ'מעבד'. וכלשון אדה"ז | + | למרות שמהתורה אין 'מעבד' מוגדר כמלאכה אלא אם כן נעשה במטרה להכין כלי לשימוש, הרי שמדרבנן כל פעולה של הכנת דבר לשימוש על ידי שינוי טבעו, כגון על ידי מליחה, מוגדרת כ'מעבד'. וכלשון אדה"ז{{הערה|שו"ע או"ח סימן שכא סעיף ב.}}: {{ציטוטון|המעבד את העור הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו מעבדין עורות תחשים ואילים, והמולח את העור חייב משום מעבד שהמליחה היא מצרכי העיבוד, אבל המולח בשר חי אפילו מולחו הרבה כדי שיתקיים זמן מרובה ולא יסריח פטור שאין עיבוד באוכלין מן התורה, אבל מדברי סופרים יש עיבוד באוכלין ולכן אסור למלוח בשר חי אפילו כדי לאכלו חי בשבת (אם עדיין לא נמלח להכשירו מדמו), לפי שהמלח מועיל לבשר חי (שלא נמלח עדיין) לרככו ולתקנו ולהכשירו לאכילה, ודומה לעיבוד}}. |
| + | |||
===מליחה לשימור=== | ===מליחה לשימור=== | ||
| − | לא רק הכנת דבר על ידי פעולת מליחה, שדומה ל'מעבד', אסורה מדרבנן, אלא גם אם המטרה היא לשמר אותו. שכן, בסופו של דבר, שימור בשר או כל דבר אחר על ידי מליחה, נעשה על ידי שינוי טבעו, כשהמלח חודר בו ומשנה את טעמו וכוחו הפנימי, למצב שבו הוא יכול להשמר במשך זמן רב. {{ציטוטון|ואין צריך לומר שאסור למלחו כדי שיתקיים ולא יסריח, אפילו במקום הפסד מרובה, ואפילו נמלח והוכשר כבר מדמו, וכן שאר דברים אסור למלוח בשבת כדי שיתקיימו אפילו במקום הפסד מרובה}}. | + | לא רק הכנת דבר על ידי פעולת מליחה, שדומה ל'מעבד', אסורה מדרבנן, אלא גם אם המטרה היא לשמר אותו. שכן, בסופו של דבר, שימור בשר או כל דבר אחר על ידי מליחה, נעשה על ידי שינוי טבעו, כשהמלח חודר בו ומשנה את טעמו וכוחו הפנימי, למצב שבו הוא יכול להשמר במשך זמן רב. {{ציטוטון|ואין צריך לומר שאסור למלחו כדי שיתקיים ולא יסריח, אפילו במקום הפסד מרובה, ואפילו נמלח והוכשר כבר מדמו, וכן שאר דברים אסור למלוח בשבת כדי שיתקיימו אפילו במקום הפסד מרובה}}{{מקור}}. |
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה מ־00:25, 26 ביולי 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מלאכת מעבד היא אחת מל"ט מלאכות שבת שמהותה היא להכין את העור מהמצב הראשוני שלו, לשימוש האדם כגון בקלף, או לחילופין לביגוד והנעלה.
תוכן עניינים
בהלכה
הכנת אוכל לאכילה
למרות שמהתורה אין 'מעבד' מוגדר כמלאכה אלא אם כן נעשה במטרה להכין כלי לשימוש, הרי שמדרבנן כל פעולה של הכנת דבר לשימוש על ידי שינוי טבעו, כגון על ידי מליחה, מוגדרת כ'מעבד'. וכלשון אדה"ז[1]: "המעבד את העור הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו מעבדין עורות תחשים ואילים, והמולח את העור חייב משום מעבד שהמליחה היא מצרכי העיבוד, אבל המולח בשר חי אפילו מולחו הרבה כדי שיתקיים זמן מרובה ולא יסריח פטור שאין עיבוד באוכלין מן התורה, אבל מדברי סופרים יש עיבוד באוכלין ולכן אסור למלוח בשר חי אפילו כדי לאכלו חי בשבת (אם עדיין לא נמלח להכשירו מדמו), לפי שהמלח מועיל לבשר חי (שלא נמלח עדיין) לרככו ולתקנו ולהכשירו לאכילה, ודומה לעיבוד".
מליחה לשימור
לא רק הכנת דבר על ידי פעולת מליחה, שדומה ל'מעבד', אסורה מדרבנן, אלא גם אם המטרה היא לשמר אותו. שכן, בסופו של דבר, שימור בשר או כל דבר אחר על ידי מליחה, נעשה על ידי שינוי טבעו, כשהמלח חודר בו ומשנה את טעמו וכוחו הפנימי, למצב שבו הוא יכול להשמר במשך זמן רב. "ואין צריך לומר שאסור למלחו כדי שיתקיים ולא יסריח, אפילו במקום הפסד מרובה, ואפילו נמלח והוכשר כבר מדמו, וכן שאר דברים אסור למלוח בשבת כדי שיתקיימו אפילו במקום הפסד מרובה"[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ שו"ע או"ח סימן שכא סעיף ב.
