ניגון בני היכלא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==מילות הפיוט== | ==מילות הפיוט== | ||
שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים. | |||
בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלוש בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב. | |||
{{טורים| | {{טורים| | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= |
גרסה מ־15:21, 1 ביוני 2021
בני היכלא הינו ניגון געגועים על פיוטו של האריז"ל (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט[1]).
הפיוט עוסק במעלתו של שעת רעוא דרעוין בשבת. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.
יחוסו של הניגון
מובא[2] שכאשר ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב הגיע למגיד ממזריטש היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.
לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.
בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.
ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.
מילות הפיוט
שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.
בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלוש בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.
מילות המקור:
בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵיר אַנְפִּין,
יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.
צְבוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין.
חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין.
קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דְּתָקִיפִין.
לְבַר נַטְלִין וְלָא עָאלִין הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין.
וְהָא אַזְמִין עֲתִיק יוֹמִין לְמִנְחָה, עַד יְהוֹן חָלְפִין.
רְעוּ דִּילֵיהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין.
יְשַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וְיִטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין.
אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.
— האריז"לתרגום:
בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין:יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:
חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים:
שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס:
קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:
לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:
והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו:
רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות:
ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:
כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- הניגון 'בני היכלא' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- הניגון 'בני היכלא' מתוך "חב"ד קלאסיק 2"
- הניגון 'בני היכלא' מתוך "חב"ד קלאסיק 5"
- הניגון 'בני היכלא' מתוך הדיסק 'עצם הנשמה' 1, בביצוע הרב יאיר כלב
- הניגון 'בני היכלא' בביצוע ישראל אדלסון, פסנתר
- הניגון 'בני היכלא' בביצועם של נדב בכר ואורן צור (עם כתוביות תרגום מארמית)
שבת | ||
---|---|---|
ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת |
- ↑ מהחרוז השני ואילך
- ↑ ראה בליקוטי סיפורי התוועדויות, מאת הרב מנחם זאב גרינגלס, במדור יחיאל מיכל מזלוטשוב.