כ"ב בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ביטול גרסה 430273 של 89.138.151.182 (שיחה) רלוונטי) תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תקס"ו]] (14/11/1805 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *[[תקס"ו]] (14/11/1805 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
* [[תש"ב]] (18/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום יצחק פינסון]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נעצר בשנת [[תרצ"ט]], ונשלח לגלות בסביר שם נפטר. | * [[תש"ב]] (18/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום יצחק פינסון]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נעצר בשנת [[תרצ"ט]], ונשלח לגלות בסביר שם נפטר. | ||
{{להיום יום|כ"ב|חשוון}} | {{להיום יום|כ"ב|חשוון}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כב]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כב]] |
גרסה מ־01:35, 28 במאי 2021
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ב בחשוון הוא היום העשרים ושניים בחודש חשוון.
אירועים ביהדות
- תי"ז - רבי משה לימא, מחבר 'חלקת מחוקק', נפטר.
- תקע"ד (15/11/1813 למניינם) - רבי דוד שלמה סורוקא מלובלין, מחבר 'לבושי שרד', נפטר.
- תקע"ט (21/11/1818 למניינם) - רבי עזריאל הלוי הורביץ, אב"ד לובלין 'ראש הברזל', מגדולי המתנגדים לתנועת החסידות, נפטר.
- תרפ"ז (30/10/1926 למניינם) - רבי יששכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז, הסתלק.
ימי חב"ד
נולדו
- תקס"ו (14/11/1805 למניינם) - הרב ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק.
נפטרו
- תש"ב (18/11/1941 למניינם) - הרב נחום יצחק פינסון, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נעצר בשנת תרצ"ט, ונשלח לגלות בסביר שם נפטר.
הפתגם היומי - כ"ב בחשוון - מלוח היום יום |
---|
אחת מתורות המגיד ממעזריטש ששמע רבינו הזקן בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ תקכ"ד עד אחרי חג הפסח תקכ"ה:
"אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש עצמותו יתברך בכמה צמצומים להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, שרפים חיות ואופנים מלאכים ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו הגשמית. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" בגימטריה תרי"ג הוא תכלית האדם, וכדאיתא בפרדס בשם ספר הבהיר, אמרה מדת החסד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מימי היות אברם בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא נשמה בגוף, ועוסק בהכנסת אורחים לפרסם אלקותו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד דאצילות. ואמרה מידת החסד לפני הקדוש ברוך הוא, הוא קנאת מדת החסד דאצילות, אשר קנאה בעבודת אברהם עליו השלום. |