זריעה (מקוואות) – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | [[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | ||
[[קובץ:צינור מהאוצר למקווה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צינור מהאוצר לבור הזריעה]] | [[קובץ:צינור מהאוצר למקווה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צינור מהאוצר לבור הזריעה]] | ||
בהלכות [[מקווה]], '''זריעה''' היא אחת מהדרכים בהם מכשירים [[מים שאובים]] לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים. | בהלכות [[מקווה|מקוואות]], '''זריעה''' היא אחת מהדרכים בהם מכשירים [[מים שאובים]] לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים. | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|פסחים ל"ד ב.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|פסחים ל"ד ב.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | ||