לדלג לתוכן

המשכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

המשכה הוא מושג המתאר ירידה והתלבשות של אור רוחני לדרגות תחתונות יותר.

המושג בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרך כלל משמש המושג כשם כללי בתורת החסידות למצב בו נמשך אור אלוקי מלמעלה ע"י הקב"ה, לארבע העולמות התחתונים.

ההמשכה יכולה לבוא במספר דרכים: הדרך הראשונה היא ללא כל מאמץ מצד האדם, אבל בהשפעה זאת יש מספר חסרונות, לדוגמה שהיא לא קבועה, ולאחר זמן תחלוף ההתעוררות ותעלם ללא השפעה על האדם. ולכן כאשר לאדם יש 'המשכה' מלמעלה אז הוא צריך מיד לעשות העלאה ואתערותא דלתתא, ועל ידי כך הוא יוכל להגיע לדרך השניה ב'המשכה', שהיא באה על ידי יגיעה ולכן היא קימת לאורך זמן.

מובא בחסידות[1] שענין זה קשור אם פסח ספירת העומר ושבועות, שפסח זה ענין של 'המשכה מלמעלה' וספירת העומר זה העלאה (בירור המידות), ועל ידי זה מגיעים ללענין של שבועות שזה אתערותא דלעילא שה' משפיע שפע הרבה יותר חזק ונצחי.

כמו כן מוסבר בחסידות ש'המשכה' יכולה להביא רק 'אהבה זוטא' כי אהבה זוטא היא אהבה שהאדם רוצה 'גילוים' (גם אם הם נעלים ביותר) ולא רוצה את ה'עצם', והמטרה של העולם הוא "נתאווה הקב"ה" (תאווה ענינה הוא רצון שמעל שכל וקשורה לעצמות) "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" שהמטרה זה העבודה מלמטה דווקא, ולכן מי שמקיים את הכוונה (עבודה מלמטה) הקשורה בעצמות יכול להגיע ל'אהבה רבה' (הקשורה בעצמות), אבל אם ההמשכה מלמעלה אי אפשר להגיע ל'אהבה רבה' אלא רק לאהבה זוטא (להבדיל מהעלאה שבה האדם הוא זה שיוצר אותה).

שמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כול מה שהוסבר שאי אפשר להגיע לאהבה רבה הוא רק על ידי הדרכים הרגילות אך ע"י שמחה ניתן להגיע גם לאהבה רבה.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
  1. מאמר "אדם כי יקריב"