משתמש:חיים נהר/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 165: | שורה 165: | ||
*[[אשי"ש ליפשיץ - הלברשטאם מסטרופקוב]] | *[[אשי"ש ליפשיץ - הלברשטאם מסטרופקוב]] | ||
*[[ישראל מרוז'ין]] | *[[ישראל מרוז'ין]] | ||
*[[יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלה]] | |||
גרסה מ־23:08, 26 בינואר 2010
לעבודה (כרונולוגי)
- להוסיף ערך ניגון טעמים.
- לערוך את הערך ספר הניגונים ולהוסיפו בצד שמאל בפורטל:ניגוני חב"ד.
- להוסיף בניגוני חב"ד קטגוריות של; בעלי מנגנים, איזורים (ניקולייב, נעוועל), מועדים וכו'.
- להוסיף על כל נושא שרק שייך "מקורות לעיון מתורת רבותינו נשיאינו" מתוך האתר אוצר 770.
שונות
- אתר צבעים: (http://www.colorschemer.com/online.html)
- חלק קטן מתרומותי נרשמו בטעות על כתובת איי פי זו 66.176.227.11 - לתרומות.
להוספה לפורטל:ניגוני חב"ד, בסיום המלאכה
רשימת ניגונים ע"פ קטגוריה של מקומות:
| ניגונים ע"פ מיקום |
|---|
| ניגוני קלימוביץ' | ניגוני ניקולייב | ניגוני פולין | ניגוני נעוול | ניגוני | ניגוני | |
| ניגונים ע"פ בעלי מנגנים |
|---|
| שמריהו פלדמן | איסר דער חזן | יחיאל הלפרין | שניאור זלמן לוין | שמעון לייב גרינברג |
פרוייקט פורטל:ספרות חב"ד
- יום רביעי ה' תשרי תש"ע - פרייקט פורטל ספרות חב"ד יוצא לדרך.
- יום רביעי י"ב תשרי (שבוע בלבד!!) - הפורטל הראשוני מושק! כעת מתחילה העבודה הקשה...
פורטל:ימי חב"ד
- צריך לסנכרן בין הערכים על החודשים לבין הקטגוריות המקבילות בימי חב"ד. כלומר, יש ליצור לכל יום בחודש, חודש ושנה - ערך עם תבנית ובערך יהיה המידע הרלוונטי (בחודשים - מידע על החודש ואירועיו, תאריכיו החסידיים, נולדיו ונפטריו. בשנים ובימים כנ"ל מה ששייך).
למשל בין
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
לבין
| ימי חב"ד משנת תנש"א (1991) |
|---|
|
תנש"א | תשנ"ב | תשנ"ג | תשנ"ד | תשנ"ה | תשנ"ו | תשנ"ז | תשנ"ח | תשנ"ט | תש"ס | תשס"א | תשס"ב | תשס"ג | תשס"ד | תשס"ה | תשס"ו | תשס"ז | תשס"ח | תשס"ט | תש"ע | תשע"א | תשע"ב | תשע"ג | תשע"ד | תשע"ה | תשע"ו | תשע"ז | תשע"ח | תשע"ט | תש"פ | תשפ"א | תשפ"ב | תשפ"ג | תשפ"ד |
כמו"כ אפשר להוסיף לוח שנה ותאריך על כל יום בחודש והאירועים החסדיים שהיו באותו יום. לראות איך לעשות זאת.
פורטל:נשיאי חב"ד
- יום רביעי י"ט תשרי - הושק פורטל נשיאי חב"ד. עוד יש עבודה רבה - בעיתו.
- יום שני כ"ד תשרי - שופץ משמעותית.
פורטל:בית רבי
- לשלב מתישהו.
| משפחת אדמו"רי החסידות הכללית |
|---|
|
פורטל:חסידים ואנשי מעשה
- להוסיף בפורטל זה ואחרים תיבה שתקשר לנושאים הקרובים והשייכים לעניין הפורטל.
פורטל:תורת החסידות
- מיזם חדש, פורטל תורת החסידות. מיזם זה כולל סיווג הערכים לקטגוריות מתאימות, בניית פורטל מקיף, איחוד ערכים כפולים, הפניות, שיפור, שיכתוב ושיכלול ערכים קיימים.
- שלב 1 התווסף לפורטל.
פרוייקט תניא
א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא.
ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא.
ג. סיכום כל פרקי התניא.
ד. הקדמה קצרה לכל פרק.
ה. צילום התניא.
ו. קישורים פנימיים וחיצונים
הקדמה וסיכום פרקי התניא
פרק??? הוא הפרק ה?? בחלקו הראשון של ספר התניא
פרק א'
הקדמה
נשמות - לכל איש ישראל יש שתי נשמות
סיכום
הגמרא[1] כותבת שמשביעים את הנשמה "תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". אימרה זו סותרת את המשנה[2] בה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך"[3]. וגם קשה, שהרי אם יחזיק עצמו לרשע, כיצד יוכל לעבוד את ה' בשמחה[4].
בכדי להבין זאת, יש להקדים שמצינו בגמרא חמישה חלוקות; צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו[5], רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. בינוני במשמעות שחצי ממעשיו הם עבירות וחצי מצוות, הוא רק לעניין שכר ועונש, היינו שם מושאל. אבל התואר בינוני בהגדרתו האמיתית הוא אחד שאין לו שום עבירה[6].
ביאור העניין על פי מה שכתב ר' חיים ויטאל שלכל איש מישראל, צדיק ורשע, יש שתי נשמות וכמו שכתוב "ונשמות אני עשיתי": נפש בהמית - מקורה מקליפת נוגה המעורבת טוב ורע וממנה באות ארבעה מידות-יסוד רעות. מנפש זו גם באה אצל יהודי מידות טובות שבטבע תולדתו, מה שאין כן נפש הגוי שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי.
פרק ב'
הקדמה
הנפש האלוקית היא חלק אלוקה ממעל
סיכום
הנפש השנית שיש לכל אחד מישראל היא הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקי ממעל ממש", שהרי על עם ישראל נאמר "בני בכורי ישראל" ובן הרי נמשך ממוח האב, נמצא, שישראל נמשכו ממחשבתו וחכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד. אמנם יש חילוקי מדרגות בנשמות, אך כולם מקורם ושורשם ממוח העליון. כמו למשל, בן, שאפילו ציפורני הרגליים שלו נמשכו ממוח אביו, ככה "ממש כביכול" בנשמות ישראל. וגם עמי הארץ יונקים באמצעות הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדור.
ומה שכתוב בזהר[דרוש מקור] שעיקר קדושת הולד הוא תלוי בהתקדשות בשעת תשמיש, היינו הלבוש לנשמת בנו, אבל הנשמה עצמה לא תלויה בזה ולפעמים נשמה של אדם גבוה יורד להיות בנו של אדם נבזה ושפל.
פרק ג'
הקדמה
עשר
סיכום
כל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה (נר"ן) כלולה מעשר מידות שהם כנגד עשר ספירות עליונות. עשרה אלו חלוקים לשנים; שכל - חכמה, בינה ודעת (חב"ד) ומידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות (חג"ת נהי"מ).
החכמה היא כוח המשכיל בנפש, זו שדרכה נכנסים ההברקות לראש. ההתבוננות בהברקות אלו, בכוח הבינה. חכמה ובינה נקראות "אב ואם" שמולידות את המידות - רגשות.
ההתקשרות אל הדבר, בתקיעת הדעת בחוזק ובהתמדה, זו היא הדעת הכוללת את החסד (אהבה) והגבורה (יראה) שנולדים מהתבוננות זו. שאר המידות הן הסתעפויות מאהבה ויראה.
פרק ד'
הקדמה
לבושים
סיכום
בנוסף לעשרה כוחות המאפיינים כל נפש אלוקית, ישנם שלושה לבושים בהם מתלבשת הנפש האלוקית; מחשבה, דיבור ומעשה. כאשר אדם לומד בפרד"ס התורה הרי כוחות השכל מלובשים בלבוש ה"מחשבה". וכשהוא עוסק בדברי תורה ומקיים את המצוות, אזי מידותיו מלובשים בלבושי ה"דיבור" ו"מעשה". כיון שאהבה (ספירת החסד) היא שורש לכל מצוות עשה ויראה (ספירת הגבורה) היא שורש לכל מצוות לא תעשה.
לבושים אלו, למרות שבדרך כלל הלבוש הינו טפל למלובש, בכל זאת לבושי הנפש גבהה וגדלה מעלתם על הנפש עצמה. זאת כיון שהתורה, שהיא רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא - אחד הם. שהרי אצל הקב"ה, חוכמתו, החכמה והמושא הנחכם - דבר אחד הם ("הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע"[7]). ובהיות שכך האפשרות היחידה שלנו "לתפוס" את הקב"ה הוא, כפי שהוא עצמו החליט - רק באמצעות האור שבתורה ומצוות.
ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא[דרוש מקור]", שבעולם הבא נהנים מזיו אורו יתברך ובעולם הזה, על ידי התורה והמצוות, כאמור, תופסים במהותו ועצמותו ממש.
פרק ה'
הקדמה
ומזון
סיכום
הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות.
פרק ו'
הקדמה
זה לעומת זה
סיכום
פרק ז'
הקדמה
קליפות
סיכום
פרק ח'
הקדמה
איסור
סיכום
פרק ט'
הקדמה
נלחמות
סיכום
פרק י'
הקדמה
צדיק
סיכום
הערות שוליים