הושענות

הושענות ב770 שנת תשע"ח

הושענות הוא מנהג להקיף את הבימה עם ארבעת המינים כל יום במשך חג הסוכות, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.

בבית המקדש

היו כל יום הולכין וכורתים עצי ערבה גבוההים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא". כיום אנו נוהגים כשני הדעות.

בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

מנהגים

מנהגי חב"ד

• מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.
• בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
• מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שהשליח ציבור מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
• מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות ת.
• כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
• נוהגים לשיר את הניגון הושיעה את עמך, בסוף ההושענות.

מנהגי הרבי

הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.

• נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז באתרוג. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה.
• מחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור.
• לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק בלולב), עד שהספרי תורה יחזרו לארון הקודש.

קישורים חיצוניים

• שחרית והושענות אצל הרבי באתר רבי דרייב.
• הושענות ב770:כך זה נראה באתר