חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "וורשה" ב־"ורשה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בורשה]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבלין]] | [[קטגוריה:משפחת הבלין]] | ||
גרסה מ־15:03, 31 באוגוסט 2020
המשפיע הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" (תר"נ - ז' ניסן תרצ"ט) כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה פוצ'פ בתחילת שנות התר"נ.
בצעירותו למד בישיבת ישיבת חב"ד פוצ'פ אצל הרב יהושע נתן גנעסין ("צבי נטע"). בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים היה חותנו.
בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע הרב שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.
בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב
משפיע
בשנת תרע"ו השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז נישא אליה, ועבר לשצעדרין, שם מונה למשפיע ישיבת תומכי תמימים שצעדרין.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלטר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, הרב יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.
בקיץ תרפ"א נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו בתורת החסידות.
בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בחודש תמוז תרפ"ז נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.
בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.
בי"ד כסלו תרפ"ט השתתף בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא, ושם נצטווה על-ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו משקה לכל תלמידי הישיבה.
בתמוז תרפ"ט, בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כמשפיע בתורת אמת ירושלים.
בעשור השנים בהם כיהן כמשפיע כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות אדמו"ר הריי"צ.
פטירתו
נפטר בדמי ימיו, בז' ניסן תרצ"ט, בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד[1].
תלמידיו
תלמידים רבים היו לו, ביניהם:
- הרב משה אשכנזי
- הרב אפרים וולף
- הרב דוד חנזין
- הרב דוד גולדברג
- הרב אברהם הערש כהן
כתביו
- ציוני מקבילות וביאורים על ספר התניא, רשימות, הערות וציונים שנרשמו על-ידו על גליון ספר התניא. בעריכת הרב יצחק וילהלם, היכל הבעש"ט, ניסן תשס"ט. נדפס מחדש בתשורה לנישואי בנו, אדר ראשון תשע"ד, תחת הוצאת קה"ת.
קישורים חיצוניים
- הרב שמעון גליצנשטיין, איש המעלה ואציל הרוח, בתוך בטאון חב"ד חוברת ח' ע' יח
לקריאה נוספת
- גן עדן העליון, רשימות שכתב, צוואתו וכתבים נוספים בפרסום ראשון - בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 86
הערות שוליים
- ↑ ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב אברהם פריז לבני משפחתו, אחד היה אברהם עמ' 148)