לילה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (יוסי מ. העביר את הדף משתמש:יוסי מ./לילה לשם לילה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות. | אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות. | ||
==ראה גם== | |||
*[[לוח השנה העברי]] | |||
*[[חושך]] | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
גרסה מ־16:19, 28 באוגוסט 2020
לילה הוא הזמן שמצאת הכוכבים, עד עלות השחר או נץ החמה(לגבי כמה דינים).
זמנים בלילה
הלילה מחולק לאשמורות[1], לדעת רבי יהודה הנשיא, ארבע אשמורות. ולדעת רבי נתן, לשלוש אשמורות. ומוכיח מהפסוק[2] "ראש האשמורה התיכונה", ואין איך שיהיה אמצע במספר זוגי, וההלכה כמותו.
חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות מלאכים ששומרים זמנם לאמירת שירה לה'[3].
הלילה בהלכה והיהדות
ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב[4]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה
- עיקר הקידוש, הוא בליל שבת.
- תיקון חצות
- תפילת ערבית
- הבדלה
- קידוש לבנה
- אכילת מצה, מצוותה רק בליל הסדר.
- ספירת העומר
- קצירת העומר
- הדלקת נרות חנוכה
לילות מיוחדים ביהדות
- ליל שישי - הלילה שאחרי יום חמישי, שבו חסידים לומדים תורה במשך כל הלילה.
- ליל הסדר
- ליל ניטל - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח בקליפות.
- שלום זכר - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
- ליל ערב הברית מילה, שבו אב התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
- לילות הושענא רבה, שביעי של פסח, וליל שבועות, בהם לא ישנים כל הלילה לפי מנהג חב"ד[5]
בתורת החסידות
לילה הוא בחינת חושך[6].כמו שכתוב[7] "ולחושך קרא לילה". דהיינו שאין מאיר גילוי אלוקות בעולם. ואז[8] אין ניכר המעלה שבדבר הטוב, והחסרון שבדבר הרע (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).
ולכן הגלות נמשלה לחושך[9], כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל בכחות הגלוים, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי.
הלילה גם נותן מקום להתגברות הקליפות[10]. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.
העולם הזה גם נמשל ללילה[8], מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב [11] "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן "בבוקר חסדך" שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת אמונה בלבד, שאינה חודרת בפנימיות, כי אין גילוי אלוקות.
אבל מצד שני[12], דוקא מתוך ההעלם של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו גילוים. וזהו שכתוב[13] "נפשי איויתיך בלילה", שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
ראה גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==