שכחה

שכחה היא אי זכרון של הלימוד. זה יכול לקרות מחוסר חזרת החומר, מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ההלכה משום ש"קשה לשכחה".

דברים הגורמים שכחה

• לימוד תורה בלחש
• לבישת שני מלבושים בבת אחת
• לנגב את ידיו במלבושו אחר נטילת ידים
• גזיזת צפורניים שלא כפי הסדר המופיע בהלכה
• קריאת כתב בולט שעל גב המצבה
• אכילת לב בהמה או עוף
• אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר
• החלפת נעל שמאל בשל ימין, ותפירת בגד שלבוש בו
• השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד.

עצות לשכחה

• זהירות במקוה טהרה (טבילת עזרא)
• אמירת אחר התפילה שיעור תהילים יומי כפי שנחלק לימי החודש
• נתינת צדקה קודם תפילת שחרית בימות החול
• קביעת לימוד בפנימיות התורה שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון

צדיקים ששכחו תלמודם

• יוסף הצדיק שכח תלמודו במצרים. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.
• רב יוסף שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ואביי היה מזכיר לו.
• אבימי שכח תלמודו מחולי ורב חסדא היה מזכיר לו.
• רבי זירא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח את התלמוד בבלי וללמוד את התלמוד ירושלמי

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==