בית דין צדק קראון הייטס

בית דין צדק קראון הייטס (מכונה בד"צ קראון הייטס) הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קהילת חב"ד בשכונת קראון הייטס. בית הדין הוקם בשנת תשמ"ו, כאשר לפני כן כיהן רב יחיד שכאשר נזקק לבית דין היה מצרף אליו שני רבנים לא קבועים.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב אברהם אזדבא, והרב יוסף ישעיה ברוין.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ברחוב קינגסטון, בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

היסטוריה

בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד בקראון הייטס, מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב שמואל לויטין. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת תשכ"ד מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב זלמן שמעון דבורקין לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב אליהו יאכיל סימפסון, ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת תשמ"ה נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, בד' ניסן תשמ"ו התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב דוד חנזין הרב יהודה קלמן מארלו והרב אברהם אזדבא. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור מארץ הקודש ולהתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'רשת', ובעקבות כך בכ"ג אייר של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב אברהם יוסף הלר לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי כ"ז סיון ולמחרת בשעת ההתוועדות נשא הרבי שיחה בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת תש"ס נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב אהרן יעקב שווי (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת תשס"ג התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שבחודש אלול תש"ע התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב, ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

מפני חיכוכים שונים לאחר בחירת הרב ברוין לאחד מרבני השכונה הקימו הוא והרב שווי גם הם מערכת כשרות דומה לזו של הרב אזדבא שניתנה למספר מסעדות בשכונה. בכשרות שתחת הרבנים שוויי וברוין נוספת המילה מהדרין מלמטה, ובדרך כלל מוזכרים שמות הרבנים. זאת עד לחודש תמוז תשע"ט אז סיכמו שלושת חברי בית הדין להשאיר את כל חיכוכי העבר מאחוריהם ולפעול יחד במסגרת בית הדין.

לאחר שנים רבות של חיכוכים בתוך הבית דין, ביום שישי ט"ז תמוז תשע"ט החלו הצעדים לאחדות בתוך בית הדין, כשבצעד ראשון יצא לראשונה מכתב מהבית דין החתום על ידי שלשת הרבנים. לאחר מכן התפרסם ווידאו של יו"ר וועד הקהל ר' זקי תמיר, בו הוא מבשר על האחדות.

בל' ניסן תש"פ נפטר חבר הבד"ץ הרב אהרן יעקב שוויי מנגיף הקורונה.

חברי הבית דין

רבנים

• הרב אברהם אזדבא
• הרב יוסף ישעיה ברוין

דיינים ומורי-צדק

• הרב יצחק רייטפורט
• הרב שלמה יהודה סגל

מזכיר הבית דין

• הרב שמואל קראוס

חברי בית הדין בעבר

• הרב אהרן יעקב שווי
• הרב יוסף אברהם הלר
• הרב יהודה קלמן מארלאו

רבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי.

בוררות

חברי בית הדין המיוחד

במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת תשס"ו, על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.

בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט - על ידי הרב שווי. הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי.

בחודש ניסן תש"ע ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ"ו אלול תש"ע נערכו בחירות לרב שלישי - המועמדים שהתמודדו היו הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו.

פסקי בית הדין

התייחסות לתארי הרבי

החלטה אודות התארים המתאימים לרבי. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי חג השבועות תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.

במוצאי חג השבועות תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של הרבי, יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב יצחק הענדל (חבר הבד"צ במונטריאול); הרב יהודה קלמן מארלאו (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב מרדכי שמואל אשכנזי (מד"א כפר חב"ד); הרב יוסף הכט (רב העיר אילת וחבר בית דין רבני חב"ד); הרב שניאור זלמן גוראריה (חבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי בארצות הברית וקנדה); הרב ישעיהו הרצל (רב העיר נצרת עלית); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב ישראל יוסף הנדל (רב קהילת חב"ד במגדל העמק).

התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט

בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

בהתוועדות ב770 לרגל ב' אייר תשע"ח, דיבר הרב ברוין על האתר "סי או אל לייוו", על רקע פרסום מודעה עידוד ללכת לקולג', אמר הרב שהאתר הוא "טמא", ואסור להיכנס אליו כלל.

הקדמת גיל הנישואין

בחודש שבט תשע"ב יזם הבית דין קריאה משותפת של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל הנישואין הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'קבוצה' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

ראו גם

• הרבנות בשכונת קראון הייטס.
• בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
• מכון הלכה חב"ד.