מגילת איכה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ירושלים " ב־" ירושלים " |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מגילת איכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]] | [[קובץ:מגילת איכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]] | ||
'''מגילת איכה''' היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]] עוד לפני החורבן בנבואה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]]. נהוג לומר מגילה זו | '''מגילת איכה''' היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]] עוד לפני החורבן בנבואה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]]. נהוג לומר מגילה זו בליל [[תשעה באב]] וביומו{{הערה|כך הוא מנהג חב"ד}}. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא ב"מגילת קינות" בתשעה באב. | ||
הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של [[ירושלים]] בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של [[ירושלים]] ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים | הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של [[ירושלים]] בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של [[ירושלים]] ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוקי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על ישראל בשל חטאותיו ופשעיו הרבים. | ||
[[ | ==פירוש פסוקי מגילת איכה== | ||
{{להשלים}} | |||
בחסידות מוסבר{{הערה|רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה (אור התורה נ"ך, א'לד ואילך). סה"מ מלוקט א' ע' קיט}}שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ובחלקם מוסבר הפירוש הפנימי שבהם, ובחלקם אף את העניין החיובי שבהם{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}} ובניהם: | |||
*'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס"''' - עם ישראל ירד לגלות, ואז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה", ואז עם ישראל הוא בבחינת "עם" שזהו לשון שמורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני "רבתי", ואז עם ישראל יורד להתעסק עם שבעים אומות "רבתי בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים"). | |||
אמנם, התכלית של כל זה הוא להגיע לעליה: דווקא על ידי הירידה בגלות מגיעים לעבודה של: "הייתה למס" - שהיא העבודה של [[קבלת עול]], ולעבודת התשובה, וזהו עניין "רבתי" - עם יו"ד בסוף - כלומר שלמרות שהם רבים, יש להם את היו"ד שזהו ה"ביטול", ואז נעשה [[בניין המלכות]] "שרתי" אותיות [[תשרי]] - שבחודש זה נעשה בניין המלכות, ועל ידי זה "הייתה כאלמנה" המורה על גילוי שורש [[ב"ן]] - המקבל, ששרשו למעלה משרש [[מ"ה]] המשפיע, ואז יתגלה בחינת "בדד" המורה על גילוי נעלה של הקב"ה שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] ולמעלה אף מ[[עשר ספירות הגנוזות]], שזהו הגילוי של בינת [[יחיד]]. וגילוי שמתבטא באות א' של "איכה", נמשך באופן של התיישבות "ישבה" על ידי שמתגלה בעשר ספירות של עולם האצילות המתבטאים באות י' של המילה "איכה", ולאחר מכן ב"כה" המורה על ספירת המלכות כפי שיורדת לבי"ע. | |||
דבר זה, שמירידה כל כך גדולה מגיעים לעליה גדולה הוא דבר שלמעלה מטעם ודעת ולכן אומר זאת הנביא בלשון של תמיהה: "איכה?". ולכן כתוב: "'''כ'''אלמנה", שאין הכוונה לאלמנה ממש, אלא להסתר פנים חיצוני שכל מטרתו העליה שבאה לאחר מכן. | |||
*'''"לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו"''' - יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות,, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא מלכות שיורת לבי"ע, ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||