משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(שמועות בסוף) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הגהה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==נדודיו ופירושיו== | ==נדודיו ופירושיו== | ||
תחילת פירושו | תחילת פירושו ל[[מגילת איכה]]: {{ציטוטון|ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים, הוציאתני מארץ ספרד חמת המצוקים, וספרי אלו בגלותי היו בידי מחזיקים, ויורוני לבאר ספרים בטעמים מנופת מתוקים". בראש פירושו לקהלת כותב: שמע אמרי שפר לאברהם סופר כתבם על ספר לרוח משכלת: בן מאיר נקרא מכונה בן-עזרא, ומצורו עזרה כבודו שואלת להגיה חשכו, להצליח דרכו אשר נשאר עד כה כעלה נובלת, ומארצו נפרד אשר היא בספרד ואל רומי ירד בנפש נבהלת, וכו'}}. | ||
מהעיר סולירנו עבר לעיר לוקא ושם השלים את פירושו על [[ספר ישעיה]]. משם הלך למנטובה והשלים את ספר הצחות{{הערה|כפי שנזכר בחרוז בסוף הספר}}. | |||
ראשית מושבו היה בעיר בידרש, מקום מושב חכמים ובעלי [[תורה]] שקבלוהו בכבוד. ר' יצחק בן יהודה הנשיא ור' אברהם בן חיים, חסידים ואנשי מעשה, הללו אותו, והוא השיב להם תודה וברכה וכתב לכבודם את ספר השם, על סוד [[הוי"ה (שם)|שם המפורש]]. ספר זה היה מורה דרך לבעלי הסודות, ורבים השתוממו על חכמתו הגדולה. | |||
גם [[רבינו תם]] שלח אליו שירי כבוד ותהילה, שירים שקולים ומחורזים במשקל הספרדי. ראב"ע השיב לו במכתם: {{ציטוטון|ומי הביא לצרפתי בבית שיר ועבר זר מקום קדש ורמס ולו שיר יעקב ימתק כמו מן אני שמש וחם שמשי ונמס על כך השיבו רבנו תם: אבי עזרי ישיבוהו סעפיו, אשר נתן ידידו בין אגפיו; אני עבד לאברהם למקנה, ואקדה ואשתחוה לאפיו}}. | |||
ושוב השיבו ראב"ע: {{ציטוטון|הנכון על אביר עם אל ורועם להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם וחלילה למלאך האלוקים אשר יקוד וישתחוה לבלעם}}. | |||
ושוב השיבו ראב"ע: | |||
{{ | |||
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם | |||
וחלילה למלאך האלוקים | |||
אשר יקוד וישתחוה לבלעם | |||
לאחר כמה שנים נסע ראב"ע ל[[לונדון]] ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת ה[[שבת]]. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]], ואומר, {{ | לאחר כמה שנים נסע ראב"ע ל[[לונדון]] ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת ה[[שבת]]. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]], ואומר, {{ציטוטון|זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה}}. | ||
==התבטאות הרבי | ==התבטאות הרבי עליו== | ||
[[הרבי]] אומר כי {{ציטוטון|האבן עזרא הינו מפשטני המקרא}}{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283.}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. בהזדמנות נוספת קורא לו הרבי {{ציטוטון|ראש הפשטנים}}{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142.}}. וכן ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי: "מראשי פשטני המקרא"{{הערה|כרך י"ז עמ' 50.}}. | [[הרבי]] אומר כי {{ציטוטון|האבן עזרא הינו מפשטני המקרא}}{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283.}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. בהזדמנות נוספת קורא לו הרבי {{ציטוטון|ראש הפשטנים}}{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142.}}. וכן ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי: "מראשי פשטני המקרא"{{הערה|כרך י"ז עמ' 50.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 25: | ||
לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}. | לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים|*]] | [[קטגוריה:ראשונים|*]] | ||
[[קטגוריה:אישים ביהדות]] | [[קטגוריה:אישים ביהדות]] | ||
גרסה מ־21:18, 28 ביולי 2020
רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) הינו אחד מגדולי הראשונים. מפרש המקרא ודקדקן. נולד בשנת ד"א תתנ"ב או נ"ג (1092) בעיר טולדו בספרד, ונפטר בראש חודש אדר ראשון בשנת ד"א תתקכ"ז (1167) בקלהורה בספרד. יש דעות שונות לגבי פטירתו: יש אומרים שמת ברומא כמה שנים קודם או אח"כ. לא נודע אם היה נצר מגזע המשפחה הנכבדה "אבן עזרא" מגרנדה.
נדודיו ופירושיו
תחילת פירושו למגילת איכה: "ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים, הוציאתני מארץ ספרד חמת המצוקים, וספרי אלו בגלותי היו בידי מחזיקים, ויורוני לבאר ספרים בטעמים מנופת מתוקים". בראש פירושו לקהלת כותב: שמע אמרי שפר לאברהם סופר כתבם על ספר לרוח משכלת: בן מאיר נקרא מכונה בן-עזרא, ומצורו עזרה כבודו שואלת להגיה חשכו, להצליח דרכו אשר נשאר עד כה כעלה נובלת, ומארצו נפרד אשר היא בספרד ואל רומי ירד בנפש נבהלת, וכו'".
מהעיר סולירנו עבר לעיר לוקא ושם השלים את פירושו על ספר ישעיה. משם הלך למנטובה והשלים את ספר הצחות[1].
ראשית מושבו היה בעיר בידרש, מקום מושב חכמים ובעלי תורה שקבלוהו בכבוד. ר' יצחק בן יהודה הנשיא ור' אברהם בן חיים, חסידים ואנשי מעשה, הללו אותו, והוא השיב להם תודה וברכה וכתב לכבודם את ספר השם, על סוד שם המפורש. ספר זה היה מורה דרך לבעלי הסודות, ורבים השתוממו על חכמתו הגדולה.
גם רבינו תם שלח אליו שירי כבוד ותהילה, שירים שקולים ומחורזים במשקל הספרדי. ראב"ע השיב לו במכתם: "ומי הביא לצרפתי בבית שיר ועבר זר מקום קדש ורמס ולו שיר יעקב ימתק כמו מן אני שמש וחם שמשי ונמס על כך השיבו רבנו תם: אבי עזרי ישיבוהו סעפיו, אשר נתן ידידו בין אגפיו; אני עבד לאברהם למקנה, ואקדה ואשתחוה לאפיו".
ושוב השיבו ראב"ע: "הנכון על אביר עם אל ורועם להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם וחלילה למלאך האלוקים אשר יקוד וישתחוה לבלעם".
לאחר כמה שנים נסע ראב"ע ללונדון ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת השבת. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואומר, "זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה".
התבטאות הרבי עליו
הרבי אומר כי "האבן עזרא הינו מפשטני המקרא"[2]. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך הסוד מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. בהזדמנות נוספת קורא לו הרבי "ראש הפשטנים"[3]. וכן בלקוטי שיחות כותב עליו הרבי: "מראשי פשטני המקרא"[4].
בהזדמנות נוספת[5] התייחס הרבי לפירוש רש"י על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"[6], ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של רבי יהודה הלוי[7] ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה.
הרבי התבטא אז[8], כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות, וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא.
לפי השמועה[9], הרבי התבטא בהזדמנות מסויימת, כי "לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י".
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |