סיומי מסכת בתשעת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ההוראה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ההוראה== | ==ההוראה== | ||
[[קובץ:סיום מסכת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום מסכת בתשעת הימים ב-[[770]]]] | [[קובץ:סיום מסכת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום מסכת בתשעת הימים ב-[[770]]]] | ||
בשיחת ערב [[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על הפתגם החסידי של [[חיים אלעזר ממונקאטש|הרב ממונקאטש]], שפירוש מאמר | בשיחת ערב [[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על הפתגם החסידי של [[חיים אלעזר ממונקאטש|הרב ממונקאטש]], שפירוש מאמר [[חז"ל]] "משנכנס אב ממעטין בשמחה"{{הערה|תענית כט, א.}} - הוא ש"ממעטין" את עניני העצבות של [[חודש אב]], על ידי [[שמחה]]. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו בימי [[תשעת הימים]] [[סיום מסכת]] מידי יום ביומו. הרבי התבסס על דברי [[הרבי הריי"צ]], שסיפר על אביו [[הרבי הרש"ב]] שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה ב[[בשר]] ויין{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54&hilite= ספר המנהגים, ע' 46].}}. ומכאן הסיק הרבי שישנו ענין מיוחד לערוך סיום מסכת בימים אלו, וזאת כיון שימים אלו עתידים להפוך לששון ולשמה ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4612&st=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=366&hilite= שיחות קודש חלק ב' ע' 344].}}. כבר בהזדמנות זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי ה[[מרכז שידורי חב"ד|שידור]]) ב[[ארץ הקודש]] לערוך בראש חודש אב סיום מסכת ב[[כותל המערבי]] וב[[מערת המכפלה]]. | ||
גם ב[[ח' באב|ערב תשעה באב]] וב[[תשעה באב]] הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על [[מסכת מועד קטן]]. בשנת [[תנש"א]] הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]{{הערה|שם=נא|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ דברים [[תנש"א]] סעיף י'.}}. | גם ב[[ח' באב|ערב תשעה באב]] וב[[תשעה באב]] הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על [[מסכת מועד קטן]]. בשנת [[תנש"א]] הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]{{הערה|שם=נא|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ דברים [[תנש"א]] סעיף י'.}}. | ||
גרסה מ־20:58, 21 ביולי 2020
עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".
ההוראה
בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירוש מאמר חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[1] - הוא ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו בימי תשעת הימים סיום מסכת מידי יום ביומו. הרבי התבסס על דברי הרבי הריי"צ, שסיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[2]. ומכאן הסיק הרבי שישנו ענין מיוחד לערוך סיום מסכת בימים אלו, וזאת כיון שימים אלו עתידים להפוך לששון ולשמה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[3]. כבר בהזדמנות זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.
גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[4].
הרבי הסביר את הקשר של סיום המסכת לגאולה: "הסיום דערב פסח הוא הכנה להגאולה דפסח, והסיומים דתשעת הימים הם הכנה להגאולה העתידה שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים (אראנו נפלאות)", ובהדגשה יתירה בשנה זו, היה תהא שנת אראנו נפלאות, כשעומדים על סף הגאולה"[5].
הוראות הרבי למבצעי הסיומים
הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים[6], גם נשים (בהפרדה)[7], וגם קטנים[5]; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[8]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[8]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[9], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.
הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה, ולעורר על מצוות אהבת ישראל[10] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[4].
מסכת תמיד
בא' אב תשמ"ט ערך הרבי סיום על מסכתות ברכות ותמיד. בתחילה העיר הרבי, בין השאר, כי כאשר צריכים לערוך סיום בכל תשעת הימים, מחפשים את המסכת הכי קצרה שיש עליה גמרא וקלה לסיום. וממילא המסכת הראשונה היא מסכת תמיד. מעלה נוספת למסכת זו, היא בכך שתוכנה הוא עניני בית המקדש השייכים לשלושת השבועות[11]. בפועל, רבים מהמסיימים בהוראת הרבי - בוחרים במסכת זו.
קישורים חיצוניים
- המעשה הוא העיקר - תשעת הימים
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו - ע' 10
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ תענית כט, א.
- ↑ הובא בספר המנהגים, ע' 46.
- ↑ ראה שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
- ↑ 4.0 4.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
- ↑ 5.0 5.1 דבר מלכות שיחת ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף טו.
- ↑ ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.
- ↑ שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.
- ↑ 8.0 8.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
- ↑ ש"פ מטות מסעי תש"מ.
- ↑ ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה', בקישורים חיצוניים, ע' 11.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 86.