כ"א בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (removed Category:ימי חב"ד using HotCat) |
(לועזיות) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'קצ"ט - [[יוסף]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[רחל אמנו]], נולד. | *ב'קצ"ט (-1562 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[יוסף]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[רחל אמנו]], נולד. | ||
*ב'ש"ט - יוסף בן יעקב, נפטר ב[[מצרים]]. | *ב'ש"ט (-1452 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - יוסף בן יעקב, נפטר ב[[מצרים]]. | ||
*[[תקל"א]] - רבי מנחם מנדל מפרמישלן, מחבר ספר 'דרכי ישרים', נפטר. | *ה'[[תקל"א]] (10/10/1770 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מנחם מנדל מפרמישלן, מחבר ספר 'דרכי ישרים', נפטר. | ||
*[[תקס"ד]] - רבי דב בער טרייויש, מחבר ספר 'רביד הזהב', נפטר. | *ה'[[תקס"ד]] (07/10/1803 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דב בער טרייויש, מחבר ספר 'רביד הזהב', נפטר. | ||
*[[תרס"ד]] - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, נפטר. | *ה'[[תרס"ד]] (12/10/1903 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, נפטר. | ||
*[[תש"ז]] - הוצאה להורג של עשרה פושעים נאציים שנידונו למוות ב'משפטי נירנברג' בעוון פשעי מלחמה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. | *ה'[[תש"ז]] (16/10/1946 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הוצאה להורג של עשרה פושעים נאציים שנידונו למוות ב'משפטי נירנברג' בעוון פשעי מלחמה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
*[[תשי"ז]] - רבי ישועה חויתה סופר מג'רבה, מחבר ספר 'ישועה ורחמים', נפטר. | *ה'[[תשי"ז]] (26/09/1956 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי ישועה חויתה סופר מג'רבה, מחבר ספר 'ישועה ורחמים', נפטר. | ||
*[[תשכ"ב]] - רבי אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד פרשבורג, מחבר ספר 'חשב סופר', נפטר. | *ה'[[תשכ"ב]] (01/10/1961 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד פרשבורג, מחבר ספר 'חשב סופר', נפטר. | ||
*[[תש"מ]] - רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק, נפטר. | *ה'[[תש"מ]] (12/10/1979 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק, נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תשנ"ב]] - הרבי מורה ומבקש להקים סניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר. | *ה'[[תשנ"ב]] (29/09/1991 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרבי מורה ומבקש להקים סניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר. | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*[[תשל"ד]] - הרב [[מיכאל טייב]], מנהל רוחני ומשפיע בישיבת [[אור מנחם כפר חב"ד]]. | *ה'[[תשל"ד]] (17/10/1973 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[מיכאל טייב]], מנהל רוחני ומשפיע בישיבת [[אור מנחם כפר חב"ד]]. | ||
===נפטרו=== | ===נפטרו=== | ||
*[[תשל"ה]] - הרב [[אליהו קווינט]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | *ה'[[תשל"ה]] (07/10/1974 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליהו קווינט]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
{{להיום יום|כ"א|תשרי}} | {{להיום יום|כ"א|תשרי}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כא]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כא]] |
גרסה מ־21:45, 30 במאי 2020
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"א בתשרי הוא היום העשרים ואחד בחודש תשרי והיום השביעי של חג הסוכות (הושענא רבה).
אירועים ביהדות
- ב'קצ"ט (-1562 לפנה"ס) - יוסף בן יעקב אבינו ורחל אמנו, נולד.
- ב'ש"ט (-1452 לפנה"ס) - יוסף בן יעקב, נפטר במצרים.
- ה'תקל"א (10/10/1770 למניינם) - רבי מנחם מנדל מפרמישלן, מחבר ספר 'דרכי ישרים', נפטר.
- ה'תקס"ד (07/10/1803 למניינם) - רבי דב בער טרייויש, מחבר ספר 'רביד הזהב', נפטר.
- ה'תרס"ד (12/10/1903 למניינם) - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, נפטר.
- ה'תש"ז (16/10/1946 למניינם) - הוצאה להורג של עשרה פושעים נאציים שנידונו למוות ב'משפטי נירנברג' בעוון פשעי מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה.
- ה'תשי"ז (26/09/1956 למניינם) - רבי ישועה חויתה סופר מג'רבה, מחבר ספר 'ישועה ורחמים', נפטר.
- ה'תשכ"ב (01/10/1961 למניינם) - רבי אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד פרשבורג, מחבר ספר 'חשב סופר', נפטר.
- ה'תש"מ (12/10/1979 למניינם) - רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק, נפטר.
ימי חב"ד
- ה'תשנ"ב (29/09/1991 למניינם) - הרבי מורה ומבקש להקים סניפים של ישיבת תומכי תמימים בכל עיר ועיר.
נולדו
- ה'תשל"ד (17/10/1973 למניינם) - הרב מיכאל טייב, מנהל רוחני ומשפיע בישיבת אור מנחם כפר חב"ד.
נפטרו
- ה'תשל"ה (07/10/1974 למניינם) - הרב אליהו קווינט, מזכיר אדמו"ר הריי"צ והרבי.
הפתגם היומי - כ"א בתשרי - מלוח היום יום |
---|
בתקון ליל הושענא רבה גם פרשת הברכה אומרים רק פעם אחת מקרא - היו יחידים שאבי אדמו"ר ציום לאומרה בהושענא רבה עם פירוש רש"י ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שניים מקרא ואחד תרגום.
קודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' המאגדים ג' המינים יחד. עירוב תבשילין. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמיני עצרת ושמחת תורה. |