תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | [[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | ||
ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו את את כל חידושי ושיעורי בתי המדרש בשפה הארמית, מתקופת ה[[אמוראים]] המבוססים ונסבים על ה[[משניות]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]] ומתחלק לשניים: ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו"[[תלמוד ירושלמי]]" שנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]] ובעיקר בירושלים. | ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו את את כל חידושי ושיעורי בתי המדרש בשפה הארמית, מתקופת ה[[אמוראים]] המבוססים ונסבים על ה[[משניות]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]] ומתחלק לשניים: ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו"[[תלמוד ירושלמי]]" שנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]] ובעיקר בירושלים. | ||
==תלמוד בבלי== | ==תלמוד בבלי== | ||
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | ||
מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא | מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחינת [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי ה[[פלפול]] בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי. | ||
[[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרכי התלמוד בבלי]] | [[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרכי התלמוד בבלי]] | ||
==תלמוד ירושלמי== | ==תלמוד ירושלמי== | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
==ענינה ומעלתה== | ==ענינה ומעלתה== | ||
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא | מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן תורה בכתב). | ||
== דרך הגמרא == | == דרך הגמרא == | ||
למרות שהיו פלפולים רבים בבית | למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=157 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 142]}}. | ||
==לימוד הגמרא== | ==לימוד הגמרא== | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | *'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | ||
*'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)] | *'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)] | ||
*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | *'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | ||
*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)] | *'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)] | ||
*לא תיתכן פלוגתא במציאות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)] | *לא תיתכן פלוגתא במציאות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)] | ||
| שורה 58: | שורה 53: | ||
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | *שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | ||
{{שס}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורה]] | [[קטגוריה:תורה]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
גרסה מ־20:12, 10 במאי 2020
התלמוד הוא חיבור המקבץ בתוכו את את כל חידושי ושיעורי בתי המדרש בשפה הארמית, מתקופת האמוראים המבוססים ונסבים על המשניות. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים בתורה שבעל פה ומתחלק לשניים: ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ו"תלמוד ירושלמי" שנכתב על ידי היושבים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.
תלמוד בבלי
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי המשנה ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
מובא בתורת החסידות שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת אור חוזר (לעומת תלמוד ירושלמי שהוא בבחינת אור ישר). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את קליפת נוגה של ארץ העמים. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת אור חוזר מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי אור ישר של תלמוד ירושלמי.
תלמוד ירושלמי
| ערך מורחב – תלמוד ירושלמי |
התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
מבואר כי מעלתו של תלמוד ירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת אור ישר ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.
ענינה ומעלתה
מבואר בפרי עץ חיים שקבלה הוא באצילות, תלמוד הוא בבריאה, משנה הוא ביצירה, ומקרא הוא בעשיה. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן בקבלה שהוא בעולם האצילות שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן תורה בכתב).
דרך הגמרא
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית[1].
לימוד הגמרא
אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו במשך שנה אחת[2].
אדמו"ר המהר"ש התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"[3], וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"[4].
ביאורי הרבי
סיום מסכת
- עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)
- האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- סיום על מסכת בירושלמי. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בתשעת הימים. שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)
- שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמ' 300 (עמ' 297)
כללים בש"ס ומפרשיו
- בבלי וירושלמי החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)
- רש"י על הש"ס מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)
- בית שמאי ובית הלל יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)
- רב ושמואל. יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)
- לא תיתכן פלוגתא במציאות. שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב ישעיהו וובר, כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!, מתוך המגזין 'דרך המלך'
כ"ו סיוון התשע"ג (04.06.2013) - עדין אבן ישראל, מהו בעצם התלמוד?
- שבתי ויינטרוב, הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום, לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 142
- ↑ קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.
- ↑ ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.
- ↑ ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה. נעתק ב'לוח היום יום' ח"י אדר שני.