מסכת אבות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:55, 23 באפריל 2020

מסכת אבות היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.

מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של התנא רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

בשבתות הקיץ ביאר הרבי בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר ביאורים לפרקי אבות.

אודות המסכת

שם המסכת

לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:

א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.

ב. "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".

ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה^[1].

ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע ’אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה^[2].

בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע.}}.

חשיבות המסכת

לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.

הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות^[3].

לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ

מנהג לימוד פרקי אבות, הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.

שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.

טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.

הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': נשא, פנחס, שופטים^[4].

מהוראות הרבי

לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג: א. פרקי אבות הם חלק מתורה שבעל פה שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. יחד עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל המשניות של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט לתמימים^[5].

ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ולידו להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר תויו"ט ורבינו עובדיה מברטנורא^[5].

ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים^[6], וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות^[7].

ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע^[5].

ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה^[8].

הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה^[9].

ראו גם

ביאורים לפרקי אבות - מאת הרבי

קישורים חיצוניים

הרב מנחם מענדל הראל, הקשר בין פרקי אבות לגאולה, ל ניסן ה'תשע"ב -

ביאורי הרבי

מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי -

פ"א מי"ב: אוהב את הבריות - לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31) -

פ"ב מ"ט: חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214) -

פ"ג מ"ח: כל השוכח דבר אחד..." לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36) -

פ"ד מ"ו: "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" - לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52) -

פ"ו מ"ב: "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - שיחות קודש תשכ"ב עמ' 592 -

הערות שוליים

↑ בשם הגר"א.
↑ פירוש התוספות יום טוב.
↑ הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת המסכת שמגדירה את הש"ס כולו).
↑ ספר התודעה.
↑ ^5.0 ^5.1 ^5.2 ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.
↑ ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.
↑ כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.
↑ ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.
↑ שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.

[1] בשם הגר"א.

[2] פירוש התוספות יום טוב.

[3] הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת המסכת שמגדירה את הש"ס כולו).

[4] ספר התודעה.

[נשא_נא-5] 5.0 ^5.1 ^5.2 ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.

[6] ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.

[7] כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.

[8] ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.

[9] שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]].
-==מנהגים==
+==אודות המסכת==
+===שם המסכת===
+לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:
+א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם '''אבות''' ל[[מצווה|מצוות]], דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.
+ב. "מפני שנסדרו הנה דברי '''אבות''' הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".
+ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב ב[[תורה]], ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה{{הערה|בשם [[הגר"א]].}}.
+ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע ’אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה{{הערה|פירוש התוספות יום טוב.}}.
+בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע.}}.
+===חשיבות המסכת===
+לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.
+הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות{{הערה|הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם
+ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב),  וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16197&CategoryID=2493 המסכת שמגדירה את הש"ס כולו]).}}.
+==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ==
 '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.
 שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.
 טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.
-==מהוראות הרבי==
+הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה.}}.
-[[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות]]
-א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה.
-ב. לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] דכל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שמסתמא ענין זה יקשה להביאו לידי פועל. אבל על כל פנים משנה אחת בכל פרק יש ללמוד בעיון ובפרט [[תמים|התמימים]].
-ג. נוסף לאמירת ה[[משניות]] בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] המודפס ב[[סידור תהילת ה']], יחזיק לידו גם כן ספר [[משניות]] עם מפרשי המשנה עך כל פנים ספרי [[משניות]] עם עיקר תוספות יום טוב ופירוש הרע"ב, וילמד מתוכם על כל פנים משנה אחת עם המפרשים.
+===מהוראות הרבי===
+[[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א]])]]
+לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג:
+א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. יחד עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט ל[[תמימים]]{{הערה|שם=נשא נא|ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.}}.
-ד. יש לעורר בנוגע לאלו שהולכים [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] בבתי-כנסיות, שיעוררו - הן בנוגע לקיום המנהג של אמירת פרקי אבות, והן בנוגע ללימוד משנה אחת בעיון.
+ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר תויו"ט ורבינו עובדיה מברטנורא{{הערה|שם=נשא נא}}.
-ה. כמו כן יש להמשיך זאת בימי השבוע, כפי שכמה נוהגים שכשיוצאים לנסיעה, ולוקחים בדרך גם ספר משניות, "שונה הלכות בכל יום", ולומדים [[משניות]] בהיותם בדרך.
+ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה| ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.}}.
-ו. גם אלו שבשנים שעברו לא נהגו, או לא הקפידו, ללמוד פרקי אבות בכל שבתות הקיץ - יקבלו על עצמם בשנה זו ללמוד בכל שבתות הקיץ. ולא להסתפק באמירה בלבד, אלא ילמדו על כל פנים משנה אחת בכל פרק לעיון.
+ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע{{הערה|שם=נשא נא}}.
-ז. אלו שעד אתה לא היו רגילים בזה, או על כל פנים לא נזהרו בזה - התיקון לזה הוא שישפיעו גם על יהודי אחד נוסף שלא ידע ממנהג זה, שיתחיל באמירת פרקי אבות. ומה טוב - כל שבתות הקיץ.
+ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.}}.
-ח. כדאי לפרסם מנהג זה, כדי שגם אלה (שמתפללים בסידורים אחרים) שנהגו עד עתה ללמוד פרקי אבות בשבתות שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]] בלבד, יוסיפו וילמדו פרקי אבות בכל שבתות הקיץ.
+הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.}}.
 ==ראו גם==

מסכתות הש"ס
סדר זרעים	ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד	שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים	יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין	בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים	זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות	כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין