מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
עריכה, הרחבה
== תולדות תורת הקבלה ==
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר יצירה]], המיוחס ל[[אברהם אבינו]] (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערה|שם=חגיגה|ראה חגיגה יג, א ואילך.}}.
===בתקופת התנאים===
בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי [[אהרון בן שמואל הנשיא]], מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי [[משה בן קלונימוס]] קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה ל[[אשכנז]] - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי [[שמואל החסיד]] ובנו [[יהודה החסיד]], וכן רבי [[אלעזר מגרמייזא]] בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.
חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה ב[[פרובנס]]. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי [[יצחק סגי נהור]]. דרך רבי יצחק, שעבר ל[[ספרד]], עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{הערה|שם=רחו|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן [[רבינו בחיי בן אשר]], רבי [[פרץ הכהן]] מחבר "מערכת האלקות", ה[[רשב"א]] ועוד.
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו [[רש"י]]), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.
ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה היתה לרבי [[יצחק לוריא]], האר"י, שעלה מ[[מצרים]] לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי [[חיים ויטאל]], שהוא הכותב העיקרי של [[כתבי האריז"ל]]. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.
== לימוד הקבלה לפי שיטת תורת החסידות ==שונה היא הוא לימוד תורת הקבלה מתורת הנגלה; שבלימוד רזין דאורייתא אינו משיג רק המציאות ממלימוד [[סדר ההשתלשלותתורת הנגלה]] ולא המהות. א"כ אינו דומה ל, שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[משנההשגת המהות|מבין את מהותם]] ושל הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[תלמודידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]] שמשיג מהות חכמתו יתברךשל הענינים הנלמדים, ובלימוד ההשתלשלות אך אינו משיג כלל מהות חכמה מבין את מהותם. מסיבה זו מהו בחינת דומה לימוד הקבלה ללימוד [[אופניםמקרא]] ו[[חיות]] ו[[שרפים]] וכל שכן למעלה יותר כו'. אלא רק ידיעת המציאות. ואעפ"כ דבר גדול הוא מאד כיון דא"א להיות בזה השגת המהות. וה"ז כמו שבמקרא אע"פ שא"א להיות ההשגה בבחינת חכמה כיון ששרשה למעלה מהחכמה, שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|ליקוטי 1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה,גא] ואילך.}}.===ביסוס תורת החסידות על תורת הקבלה===תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.
עם זאת, אין פירוש הדבר שתורת החסידות ענינה רק לפרש את הקבלה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שחסידות ענינה [[ידיעת אלוקות]] ומבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות|עצמותו]] של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה הסברת העברת השפע האלוקישל תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, הדרגות השונות באלוקות והעולמות הרוחנייםולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, והיא מתחלקת לשני חלקיםהערה 53]. [https: קבלה מעשית וקבלה עיונית//beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב [[זלמן מקורניץ]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req= לימוד הקבלה בימינו 60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}.
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[אדמו"ר הצמח צדקעולם הזה]] כותבהגשמי{{הערת שולייםהערה|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילהhttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.}} ששמע מפיו של [[אדמוaspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ר הזקן]]ד, אשר שמע מפיו של רבו [[המגיד ממזריטשע' 177]] שה[[בעל שם טוב]] אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה (מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{. וראה גם קונטרס ענינה הערה|הערת הרבי במכתב לגאבהנ"ד שפראן זצל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"לב, ע' 119].}}), מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו===גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. [[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד ע"י לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפלה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}. כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}. כאשר עבר הרב [[אברהם שמחה אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו , השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" , ומשמע מזה שאינו שלימוד החסידות אינו קבלה ממש. ; אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמושהאדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר. עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידנו){{הערה|. וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.
== קישורים חיצוניים ==
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]'''
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]