אוהל אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (על פי ההחלטה בדף השיחה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ]] | [[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ]] | ||
'''האוהל''' הינו מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]]. | '''האוהל''' הינו מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]]. | ||
== הועד לבנין האוהל == | |||
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו. | |||
[[קובץ:מכתב תודה לתורם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש [[תשרי]] [[תשי"א]]. המכתב נחתם ע"י הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל]] | |||
בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד. | |||
יו"ר הועד היה הרב [[שמואל לויטין]] וחבריו היו: הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]]. | |||
== האוהל == | == האוהל == | ||
גרסה מ־07:42, 30 בדצמבר 2019
האוהל הינו מקום
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.
הועד לבנין האוהל
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.
בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.
יו"ר הועד היה הרב שמואל לויטין וחבריו היו: הרב ניסן טלושקין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב אליהו סימפסון, הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב משה דובער ריבקין, הרב ירחמיאל בנימינסון והרב משה לייב רודשטיין.
האוהל
הרבי נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד חלוקת הדולרים, גם בימי שני וחמישי), בערבי ראש חודש ובימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.
כן פקד הרבי את האוהל בהושענא רבה תש"נ, וערבי שבתות
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד נרכש מבנה המגורים הסמוך לאוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם שניהל את המקום במשך מספר שנים לאחריהם עבר המקום לניהולו של ר' אבא רפסון שרכש מספר מבנים נוספים בסמיכות, והקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים, מקווה טהרה לגברים, ו'חדר' בניהול ר' כתריאל שם טוב.
האוהל מנוהל על ידי עמותה. בעבר היו חברים בה הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, בערב ראש השנה, ובג' תמוז, ובערב ראש חודש.
הרבי והאוהל
במקרים רבים כתב הרבי בתגובה לבקשות ברכה ועוד, שהוא יזכיר את העניין בעת שהותו ב'אוהל' בלשון: "אזכיר על הציון". על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: בשיחת יו"ד שבט תשי"ד ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו בארץ ישראל. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".
באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.
הרבי אמר לרב שלמה גורן, כי, האוהל הוא כמו חלק מ-770[דרוש מקור], כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.
יחד עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770[1].
בחודש מנחם אב תשנ"ג, שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב[2].
מנהגי ההשתטחות
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.
א. נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.
ב. באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.
ג. נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.
ד. אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).
ה. נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.
ו. אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל[3], אך שותים (בדווקא)
ועד"ז הורה הרבי לר' בנימין קליין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אך להעיר מהמפורש ביומן מערב ר"ה ה'תשי"א, שכאשר השער של בית החיים היה נעול והיה נראה שלא יספיקו לחזור לפני היכנס החג, התבטא הרבי ש"מניין ישנו, ויש גם חזן, חסר רק שופר!"
- ↑ יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב מנחם אב תשנ"ג
- ↑ הרב יואל כהן מעיד שפעם הרבי שאל את אחד הבחורים לפני הנסיעה אם אכל משהו, ומשהשיב שאכל תפוח, הורה לו הרבי לנסוע ביום אחר.