קונטרס אחרון - פרק ט': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ט''' שב[[קונטרס אחרון]] | '''פרק ט''' שב[[קונטרס אחרון]] הוא אגרת קודש, שייתכן שנבחרה להיות חותם התניא משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם שמתוך בקבלת עול, בתפילה, בתורה ובמצוות. | ||
==טקסט הפרק== | ==טקסט הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם: | |||
'''א.''' להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר. | |||
'''ב.''' למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים - איש איש ביומו. | |||
'''ג.''' חלוקת לימוד הש"ס באופן שכל קהילה תגמור כל שנה את כולו (ואפשר להצטרף כמה קהילות יחד). | |||
'''ד.''' להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת. | |||
'''ה. להזהר מאד שלא לדבר שום שיחה בטילה חס ושלום כל משך השבת.''' | |||
==צילום הפרק== | ==צילום הפרק== | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
גרסה מ־21:51, 15 בדצמבר 2019
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ט שבקונטרס אחרון הוא אגרת קודש, שייתכן שנבחרה להיות חותם התניא משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם שמתוך בקבלת עול, בתפילה, בתורה ובמצוות.
טקסט הפרק
| פרק ט |
|---|
| הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים. ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין במטותא מינייכו שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין ברחמין נפישין חוסו נא על נפשותיכם. והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות. ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן בל ימוטו עוד לעולם ח"ו ( שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין בכ"י גוואלד גוואלד) עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו ה' ישמרנו וינחמנו בכפלים לתושיה ויטהר לבנו לעבדו באמת. חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה'. גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות עפ"י הגורל או ברצון. ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין. ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור. וכאו"א מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט. ולהיות מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו. לזאת עצה היעוצה כמארז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו. כהלכתו דייקא. לכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא. וגם יזהר מאד שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו. בהיות מודעת זאת ליודעי חן כי בכל המצות יש פנימיות וחיצוניות וחיצונית מהשבת הוא שביתה מעשיה גשמיית כמו ששבת ה' מעשות שמים וארץ גשמיים. ופנימית השבת היא הכוונה בתפילת השבת ובת"ת לדבקה בה' אחד כמ"ש שבת לה' אלקיך וזו היא בחינת זכור. ובחינת שמור בפנימיות היא השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים כי זה לעומת זה כו': |
סיכום הפרק
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם:
א. להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר.
ב. למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים - איש איש ביומו.
ג. חלוקת לימוד הש"ס באופן שכל קהילה תגמור כל שנה את כולו (ואפשר להצטרף כמה קהילות יחד).
ד. להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת.
ה. להזהר מאד שלא לדבר שום שיחה בטילה חס ושלום כל משך השבת.
צילום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ח' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: - |