חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתה: קיצור) |
(לא לבלבל סיבה ותוצאה...) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה [[בארי גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר ממונקץ' בבורו-פארק]] | [[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה [[בארי גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר ממונקץ' בבורו-פארק]] | ||
מרת '''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]]-[[ט"ז אדר]] [[תשנ"א|תנש"א]]) היתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], שנישאה לרב [[שמריהו גוראריה]] מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. לאחר [[הסתלקות]] אביה תמכה במינוי בעלה כיורשו וממשיך דרכו, ומאוחר יותר התייצבה ב[[משפט הספרים]] לצד בנה כאשר העלים ספרים מהאוסף האישי של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומכר אותם לאספנים | מרת '''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]]-[[ט"ז אדר]] [[תשנ"א|תנש"א]]) היתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], שנישאה לרב [[שמריהו גוראריה]] מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. לאחר [[הסתלקות]] אביה תמכה במינוי בעלה כיורשו וממשיך דרכו, ומאוחר יותר התייצבה ב[[משפט הספרים]] לצד בנה כאשר העלים ספרים מהאוסף האישי של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומכר אותם לאספנים. | ||
==תולדות חייה== | ==תולדות חייה== |
גרסה מ־06:57, 28 במאי 2019
מרת חנה גוראריה (כ"ה אב תרנ"ט-ט"ז אדר תנש"א) היתה בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, שנישאה לרב שמריהו גוראריה מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. לאחר הסתלקות אביה תמכה במינוי בעלה כיורשו וממשיך דרכו, ומאוחר יותר התייצבה במשפט הספרים לצד בנה כאשר העלים ספרים מהאוסף האישי של אדמו"ר הריי"צ ומכר אותם לאספנים.
תולדות חייה
צעירותה
נולדה ביום שני[1], כ"ה מנחם אב תרנ"ט[2] בעיירה ליובאוויטש לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.
כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את המאמר "ברוך שעשה ניסים" שנאמר בכ"ה בכסלו על-ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[3]
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה אדמו"ר הרש"ב [4].
בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.
בי"א סיון תרפ"א נישאה עם הרב שמריהו גוראריה. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.
בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק. וו. ד לעצור את אביה, אדמו"ר הריי"צ, התווכחה אתם במסירות נפש[5]
למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לורשה.
בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[6].
בתרצ"ה עקרה יחד עם אביה לאטוואצק.
בכ"ו שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
בימי מלחמת העולם השנייה היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.
בארה"ב
בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבבנין 770 ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו בהקומה השלישית של 770.
משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ באחריותה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.
מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם אחותה הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.
בשנת תשי"ג נשא בנה בערי גוראריה לאישה את מ' מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[7].
בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל הרבי אירוע לב, דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[8].
בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא שהרבי התנגד למינוי[9]. בשנת תשמ"ז לאחר דידן נצח הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
משפט הספרים
בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, בערי גוראריה את הספרים, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה בניו ג'רזי, כאשר בעלה נותר לבדו.
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הרבי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[10]
פטירתה
נפטרה בט"ז אדר תשנ"א, בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי סאטמר, ארונה הועבר מול 770.
הרבי הביע רצונו שתטמן בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, בארי גוראריה אך בנה סירב. חברי המשלחת היו: הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שמואל צבי פוקס, הרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב משה בוגומילסקי[11] אך בנה העדיף לטומנה בניו-ג'רסי, בחלקת מונקאטש-סאטמר בבית הקברות פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).
הערות שוליים
- ↑ ראה רשימות היומן עמ' קי"ז, שי"ח
- ↑ מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
- ↑ תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
- ↑ דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
- ↑ מסירות נפשה כלפי אנשי הק.ג.ב. מתוארת בידי אבי', ברשימת המאסר.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
- ↑ על-פי דרישתה, לא השתתף הרבי בחתונה (מיומני הרב יואל כהן).
- ↑ עפ"י יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים
- ↑ תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
- ↑ מפי הגה"ח ר' יואל כהן, בסעודת ליל שבת, שהתקיימה בביתו, פרשת תרומה תשס"ח
- ↑ הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |