הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת אבות"
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות]] | [[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות]] | ||
'''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר. | '''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | ||
| + | ==מנהגים== | ||
| + | '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. | ||
| + | |||
| + | שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות. | ||
| + | טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת. | ||
| + | |||
| + | ==מהוראות הרבי== | ||
| + | [[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות]] | ||
| + | |||
| + | א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. | ||
| + | |||
| + | ב. לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] דכל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שמסתמא ענין זה יקשה להביאו לידי פועל. אבל על כל פנים משנה אחת בכל פרק יש ללמוד בעיון ובפרט [[תמים|התמימים]]. | ||
| + | |||
| + | ג. נוסף לאמירת ה[[משניות]] בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] המודפס ב[[סידור תהילת ה']], יחזיק לידו גם כן ספר [[משניות]] עם מפרשי המשנה עך כל פנים ספרי [[משניות]] עם עיקר תוספות יום טוב ופירוש הרע"ב, וילמד מתוכם על כל פנים משנה אחת עם המפרשים. | ||
| + | |||
| + | ד. יש לעורר בנוגע לאלו שהולכים [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] בבתי-כנסיות, שיעוררו - הן בנוגע לקיום המנהג של אמירת פרקי אבות, והן בנוגע ללימוד משנה אחת בעיון. | ||
| + | |||
| + | ה. כמו כן יש להמשיך זאת בימי השבוע, כפי שכמה נוהגים שכשיוצאים לנסיעה, ולוקחים בדרך גם ספר משניות, "שונה הלכות בכל יום", ולומדים [[משניות]] בהיותם בדרך. | ||
| + | |||
| + | ו. גם אלו שבשנים שעברו לא נהגו, או לא הקפידו, ללמוד פרקי אבות בכל שבתות הקיץ - יקבלו על עצמם בשנה זו ללמוד בכל שבתות הקיץ. ולא להסתפק באמירה בלבד, אלא ילמדו על כל פנים משנה אחת בכל פרק לעיון. | ||
| + | |||
| + | ז. אלו שעד אתה לא היו רגילים בזה, או על כל פנים לא נזהרו בזה - התיקון לזה הוא שישפיעו גם על יהודי אחד נוסף שלא ידע ממנהג זה, שיתחיל באמירת פרקי אבות. ומה טוב - כל שבתות הקיץ. | ||
| + | |||
| + | ח. כדאי לפרסם מנהג זה, כדי שגם אלה (שמתפללים בסידורים אחרים) שנהגו עד עתה ללמוד פרקי אבות בשבתות שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]] בלבד, יוסיפו וילמדו פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
*[[ביאורים לפרקי אבות]] - מאת [[הרבי]] | *[[ביאורים לפרקי אבות]] - מאת [[הרבי]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | * הרב מנחם מענדל הראל, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68353 הקשר בין פרקי אבות לגאולה], ל [[ניסן]] ה'תשע"ב - {{אינפו}} | |
| + | ===ביאורי הרבי=== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] - {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] - {{הב}} | ||
| שורה 26: | שורה 49: | ||
*'''פ"ו מ"ב:''' "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - [[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592] - {{הב}} | *'''פ"ו מ"ב:''' "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - [[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592] - {{הב}} | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה מ־13:13, 1 ביולי 2018
מסכת אבות היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.
מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של התנא רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
בשבתות הקיץ ביאר הרבי בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר ביאורים לפרקי אבות.
מנהגים
מנהג לימוד פרקי אבות, הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.
שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות. טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.
מהוראות הרבי
א. פרקי אבות הם חלק מתורה שבעל פה שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה.
ב. לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל המשניות דכל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שמסתמא ענין זה יקשה להביאו לידי פועל. אבל על כל פנים משנה אחת בכל פרק יש ללמוד בעיון ובפרט התמימים.
ג. נוסף לאמירת המשניות בנוסח אדמו"ר הזקן המודפס בסידור תהילת ה', יחזיק לידו גם כן ספר משניות עם מפרשי המשנה עך כל פנים ספרי משניות עם עיקר תוספות יום טוב ופירוש הרע"ב, וילמד מתוכם על כל פנים משנה אחת עם המפרשים.
ד. יש לעורר בנוגע לאלו שהולכים להקהיל קהילות בבתי-כנסיות, שיעוררו - הן בנוגע לקיום המנהג של אמירת פרקי אבות, והן בנוגע ללימוד משנה אחת בעיון.
ה. כמו כן יש להמשיך זאת בימי השבוע, כפי שכמה נוהגים שכשיוצאים לנסיעה, ולוקחים בדרך גם ספר משניות, "שונה הלכות בכל יום", ולומדים משניות בהיותם בדרך.
ו. גם אלו שבשנים שעברו לא נהגו, או לא הקפידו, ללמוד פרקי אבות בכל שבתות הקיץ - יקבלו על עצמם בשנה זו ללמוד בכל שבתות הקיץ. ולא להסתפק באמירה בלבד, אלא ילמדו על כל פנים משנה אחת בכל פרק לעיון.
ז. אלו שעד אתה לא היו רגילים בזה, או על כל פנים לא נזהרו בזה - התיקון לזה הוא שישפיעו גם על יהודי אחד נוסף שלא ידע ממנהג זה, שיתחיל באמירת פרקי אבות. ומה טוב - כל שבתות הקיץ.
ח. כדאי לפרסם מנהג זה, כדי שגם אלה (שמתפללים בסידורים אחרים) שנהגו עד עתה ללמוד פרקי אבות בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות בלבד, יוסיפו וילמדו פרקי אבות בכל שבתות הקיץ.
ראו גם
- ביאורים לפרקי אבות - מאת הרבי
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם מענדל הראל, הקשר בין פרקי אבות לגאולה, ל ניסן ה'תשע"ב -
ביאורי הרבי
- פ"א מי"ב: אוהב את הבריות - לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31) -
- פ"ב מ"ט: חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214) -
- פ"ג מ"ח: כל השוכח דבר אחד..." לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36) -
- פ"ד מ"ו: "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" - לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52) -
- פ"ו מ"ב: "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - שיחות קודש תשכ"ב עמ' 592 -
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
