פנים יפות – הבדלי גרסאות
| שורה 6: | שורה 6: | ||
למרות שרוב הספר עוסק בדרך הפשט והדרש, בולטים בו יסודות חסידים רבים, ביניהם כאלו שנזכרו אך ורק בספרי תלמידי הבעל שם טוב, כמו תורת ההתדבקות ב[[אותיות]] התורה, ועוד יסודות רבים. ולדברי מומחים בתחום בכל מקום שכתוב "שמעתי" מדובר בדברים הכתובים ומפורשים בפירוש בספרי חסידות אחרים{{הערה|מכתבו של הילמן, בשם הג"ר רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א}}. כמו כן בפנים יפות פרשת עקב כותב דברים חריפים כנגד כת המתנגדים. | למרות שרוב הספר עוסק בדרך הפשט והדרש, בולטים בו יסודות חסידים רבים, ביניהם כאלו שנזכרו אך ורק בספרי תלמידי הבעל שם טוב, כמו תורת ההתדבקות ב[[אותיות]] התורה, ועוד יסודות רבים. ולדברי מומחים בתחום בכל מקום שכתוב "שמעתי" מדובר בדברים הכתובים ומפורשים בפירוש בספרי חסידות אחרים{{הערה|מכתבו של הילמן, בשם הג"ר רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א}}. כמו כן בפנים יפות פרשת עקב כותב דברים חריפים כנגד כת המתנגדים. | ||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
הספר הוא מספרי החסידות היחידים שנזכרים בשמם בספרי [[אדמו"ר הזקן]]. | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
הספר הוא מספרי החסידות היחידים שנזכרים בשמם בספרי [[אדמו"ר הזקן]]. מספר פעמים: בפרשת ראה{{הערה|ליקוטי תורה,פרשה ראה כד, ג}}{{ציטוטון|ובספר פנים יפות פי' לעשות הישר שיהיה כמו מדרגת אדה"ר קודם חטא עה"ד שעליו נאמר אשר עשה האלקים את האדם ישר (בקהלת ס"י ז') וכמו שכתב ברבות שם וע' מזה בזח"א ויחי (דרכ"א) אמור (דק"ז סע"א). וברבות בראשית פכ"א.}}, אדמו"ר הזקן משווה את פירושו של בעל הפנים יפות לפירושו שלו לפסוק "לעשות הישר בעיני ה'", שהוא שה[[אור חוזר]] שמצד העבודה יהיה שוה ל[[אור ישר]], ומבאר כי פירושו נרמז בדברי בעל הפנים יפות, כי זו היא דרגתו של אדם הראשון קודם החטא. | |||
בפרשת נשא{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/29d.htm ליקוטי תורה,פרשה נשא, כ"ט, ד']}}: " ופי' הגאון החסיד מוהר"ר פנחס ז"ל הלוי האב"ד דק"ק פפד"מ תלמידו של הה"מ נ"ע". | |||
===אדמו"ר הריי"צ==== | |||
אדמו"ר הריי"צ כותב במכתב: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו[[באר מים חיים]]), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו[[באר מים חיים]]), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||