שמעון בן ציון אייזנבך (אילת): הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 84.229.5.71 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה|ע"י מי נתבקש?, מה המקור לכך?}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - | בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה|ע"י מי נתבקש?, מה המקור לכך?}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
גרסה מ־23:29, 28 באפריל 2018
הרב שמעון בן ציון אייזנבך (יליד שנת תשכ"ג, 1964) הוא רב שכונת השחמון באילת ומשלוחי הרבי בעיר.
תולדות חיים
נולד בשיכון חב"ד בירושלים בכ"ד אלול תשכ"ג לאביו הרב צבי אייזנבך ונקרא על שם סבו הרב שמעון בן ציון אייזנבך. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ולרבנית מנוחה רחל, כצאצא של אדמו"ר הזקן.
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת תש"מ זכה בגורל שנערך על נסיעה לרבי ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ליחידות פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידים, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]. בשנת תשמ"ב יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.
בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי[דרושה הבהרה]. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב שמואל יהודה וינפלד שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד בכולל במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי שליח הרבי באילת הרב ישראל גליצנשטיין להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' מענדל פוטרפס ור’ זאב וולף קסלמן התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.
פעילות ציבורית
במהלך השנים מונה ע"י רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט למנהל מוסדות חב"ד בעיר. בתפקיד זה שימש קרוב לחמש עשרה שנים עד בנייתה של שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה של השכונה החדשה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.
הרב אייזנבך אהוד על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר[1].
ספריו
- אביסל יידישקייט - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, אילת תשנ"ב
- תרי"ג מצות - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, ירושלים תש"נ
- עיקרי החשבונות - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי הרמב"ם היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח
"בזאת תבחנו"-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צאות אביו ז"ל
משפחתו
חתניו
- ר' חיים זקלס משפיע בישיבת תות"ל באלעד
- ר' אליעזר זוננפלד ר"מ בישיבת תות"ל באלעד
- ר' לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
- ר' מנחם מענדל אשכנזי אילת
[[
- גיסו הרב יוחנן בוטמן
לקריאה נוספת
- נתן אברהם, מבתי אונגרין לאילת, בתוך שבועון בית משיח לרגל חג השבועות
הערות שוליים
- ↑ ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו
כ"א תשרי תשע"ד.