מסכת בבא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש. | בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש. | ||
כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה שעושקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: '''השור''' - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. '''הבור''' - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה '''המבעה''' - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. '''ההבער''' - כעס. | |||
כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספר כי מבעה זהו אדם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=3b&format=pdf בבא קמא דף ג' עמוד ב']}}, ענה לו אדמו"ר הריי"צ:'''לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"'''{{הערה|ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה}}. | |||
=== נכסי מלוג === | === נכסי מלוג === | ||
'''נכסי מלוג''' הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה. | '''נכסי מלוג''' הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה. | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]}} | אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]}} | ||
== ביאורי הרבי == | == ביאורי הרבי == | ||
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)] | *'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)] | ||
גרסה מ־15:54, 19 בנובמבר 2017
מסכת בבא קמא יש עשרה פרקים, ומאה ושמונה עשרה דפים. היא השער הראשון בין שלשת המסכתות העוסקים בדינים של בין אדם לחבירו (שנקבצו לאחר מכן בשולחן ערוך חלק חושן משפט. המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.
יסודות בהבנת המסכת
| ערך מורחב – מזיק |
מזיק הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות[1] נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,[2]. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.
כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה שעושקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - ברוך שלום. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: השור - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. הבור - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה המבעה - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. ההבער - כעס.
כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספר כי מבעה זהו אדם[3], ענה לו אדמו"ר הריי"צ:לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"[4].
נכסי מלוג
נכסי מלוג הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה.
משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר הגירושין.
אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.[5]
ביאורי הרבי
- ב ב. דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)
- יב ב. שלמים משולחן גבוה קאכיל. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 66 (עמ' 78)
- נד ב. אחד שור ואחד כל בהמה. לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 146 (עמ' 162)
- פב א. אכילת שום. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 75 (עמ' 87)
- צב א. בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים. לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 145 (עמ' 160)
- צב א. מנא הא מילתא דאמרי אינשי. התוועדויות תשד"מ חלק א' עמ' 548 (עמ' 552), התוועדויות תשמ"ח ח"א.
- צח ב. חמץ בפסח הכל מצווים לבערו. לקוטי שיחות חל"א, הוספות לפרשת בא, עמ' 233
- קג א. לא יתן לא לידי בנו וכו'. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 9 (עמ' 21)
- קיא ב. רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)
ביאורי נשיאי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ בבא קמא דף ב, א.
- ↑ ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.
- ↑ בבא קמא דף ג' עמוד ב'
- ↑ ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה
- ↑ צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||