דובער ריקמן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
זה היה הזמן כאשר פליטים מפולין, יהודים ברובם, התחילו לעזוב את ברה"מ בהמונים ע"מ לשוב למקומות מגוריהם שלפני המלחמה. אז בשנת [[תש"ז]] כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד כדי לעזוב את ברה"מ עם עגל הפולנים. ברור שיעד מסעם היתה אה"ק. לשם כך עשו להם מסמכים הנדרשים ואף עברו לעיר [[לבוב]] (למברג), קרוב לגבול [[פולין]]. אולם גם הניסיון הזה לא עלה יפה.
זה היה הזמן כאשר פליטים מפולין, יהודים ברובם, התחילו לעזוב את ברה"מ בהמונים ע"מ לשוב למקומות מגוריהם שלפני המלחמה. אז בשנת [[תש"ז]] כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד כדי לעזוב את ברה"מ עם עגל הפולנים. ברור שיעד מסעם היתה אה"ק. לשם כך עשו להם מסמכים הנדרשים ואף עברו לעיר [[לבוב]] (למברג), קרוב לגבול [[פולין]]. אולם גם הניסיון הזה לא עלה יפה.
בי"ח שבט תש"ז ר' דובער היה נעצר יחד עם כמה מראשי המשפחות החרים.
בי"ח שבט תש"ז ר' דובער היה נעצר יחד עם כמה מראשי המשפחות החרים.
מלבוב ר' דובער הועבר לידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מוסקבה]].
מלבוב ר' דובער הועבר לידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מוסקבה]]. חקירות מתישות הוארכו כשנה.
 
בחודש ניסן תש"ח ר' דובער נאשם בפעילות אנטיסוביטית ונשפט לעשר שנות מאסר במחנות עבודה בסיביר.
הוא התבקש על ידי חברי הועד המארגן של [[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה]] לנסוע ל[[עיירה]] ברנוביץ' ולברר את השמועות בדבר אפשריות הברחת הגבול דרך שם, אך נתפס בדרכו על ידי בלשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ב[[י"ח שבט]] [[תש"ז]].
(לאותה "פרשה" נספחו גם החסידים ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]).
 
מאסר זה היה חלק מ[[מאסר חסידים תרצ"ח#גל המעצרים השלישי - תש"ח|קבוצת מאסרים]] שהתרחשה באותה תקופה, בה נאסרו גם החסידים ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]].
 
לאחר חקירות מתישות שנמשכו למעלה משנה שלימה ולאחר שהועבר פעמים רבות בין בתי הכלא השונים, נגזרו עליו עשר שנות גלות, וב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] נשלח לנסיעה ארוכה לעבר מחנה העבודה בחברובסק שבמזרח רוסיה בסמוך לגבול עם יפן, שם ריצה את שנות גלותו.
 
===העליה לארץ ישראל===
===העליה לארץ ישראל===
בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית.
בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית.