שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[י"ד אדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ"ז]] (24 בפברואר 1937). | נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[י"ד אדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ"ז]] (24 בפברואר 1937), לאביו ר' יוסף רחמים. | ||
בילדותו למד בתלמוד תורה שפעל תחת ישיבת 'פורת יוסף', וכשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש על פי הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"ל]]. | |||
לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים. | לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים. | ||
גרסה מ־11:18, 23 באפריל 2017
הרב שמעון גד אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מחשובי רבני חב"ד בירושלים וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בירושלים שבין החומות בי"ד אדר (פורים) ה'תרצ"ז (24 בפברואר 1937), לאביו ר' יוסף רחמים.
בילדותו למד בתלמוד תורה שפעל תחת ישיבת 'פורת יוסף', וכשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובישיבת פוניבז' בבני ברק. בתחילת שנות החמישים התקרב לחסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בשנת תשי"ח התחתן והחל לשמש על פי הוראת הרבי כמחנך ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של הרשת בכפר חב"ד, מושב ברוש, קרית גת וירושלים. בשנות השישים שירת בצה"ל.
לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" בבואנוס איירס - במשך עשר שנים.
בראשית שנות השמונים שב לארץ ישראל ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש עוז מאיר חב"ד, ע"ש אחיו הגדול ר' מאיר.
בשנת תשמ"א התמודד ברשימת פועלי אגודת ישראל לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.
ביום כ"ג אלול תשס"ח התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכה ב-117 קולות מתוך 144 מצביעים, התוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד.
בשנת תשע"ד החרים יחד עם חברים נוספים במועצת הרבנות הראשית לישראל את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בפגישה עימו [1]. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא עמד איתן ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של הרבי בעניין.
משפחתו
- בניו
- הרב שאול משה אליטוב ראש ישיבת חב"ד בכפר סיטרין.
- העיתונאי יוסף יצחק אליטוב.
- חתניו
- הרב יעקב שוויכה, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
- הרב אליהו אסולין, רב שכונת בית אליעזר, חדרה.
קישורים חיצוניים
- מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי בתשורה לחתונת נכדו, ה' ניסן תשע"ב
- להתמסר לחינוך ילדי ישראל, בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ צביקה גרוניך, כיכר השבת: "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"
כ"ו אייר תשע"ד (26.05.2014)