בלארוס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:15, 23 בינואר 2017

בֵּלָארוּס (בעברית: רוסיה הלבנה. בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия. באידיש: רייסין, ווייס-רוסלאַנד) היא מדינה שהייתה שייכת בעבר לברית המועצות ועם התפרקותה קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, במלחמת העולם השניה ובתקופת שלטון הקומוניסטים. עם פתיחת שערי ברית המעוצות החלה היהדות להתרומם בעזרת שלוחי הרבי, ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.

יהודי בלארוס

היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומים של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית ובתחומה פעלו ישיבות מפורסמות כמו ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר.

במפקד אולכוסין שנערך בשנת ה'תקכ"ו חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו מינסק ופינסק עם כ-1400 יהודים בכל אחת.

מפקד האוכלוסין שערכה רוסיה הצארית ב-ה'תרנ"ז גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים.

בשואה נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו רבנים ופעלו בתי כנסת. לאחר משפט הרופאים בתשי"ג (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין.

הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה:

הגירה המונית של יהודים לארצות הברית במחצית השניה של שנות ה-ת"ר (תחילת המאה ה-20).
ביטול גזירת תחום המושב הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך ברית המועצות.
לפני מלחמת העולם השניה הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו בשואה.
בזמן התפרקות ברית המועצות עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים תש"נ - תשס"ד עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה).

כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות שליחיו של הרבי, וקיימים בתי ספר יהודיים, מקוואות ומוסדות יהודיים אחרים.

האוכלוסיה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים.

החסידות בבלארוס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחר עליית ר' מענדל מוויטבסק ור' אברהם מקאליסק לארץ הקודש מינו הם את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברייסין וליטא. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין היתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי רבותינו נשיאנו) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".