ל: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
|תמונה=[[קובץ:למד.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:למד.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
האות '''ל''' היא האות השנים עשר מאותיות [[לשון הקודש]], שמספרה הוא 30 כמנין ימי ה[[חודש]]. | האות '''ל''' היא האות השנים עשר מאותיות [[לשון הקודש]], שמספרה הוא 30 כמנין ימי ה[[חודש]]. | ||
==צורתה== | |||
כתב אדה"ז{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}: ל: צריך להיות צוארו ארוך כ[[וי"ו]] וראשו עגול לצד ימין, ולצד שמאל זויות לראשו כמו שהוא ראש הוי"ו ,כי תמונת הלמ"ד היא כמו [[כף]] כפופה ועליה וי"ו, ומטעם זה יהיה זנבה עב וכפוף היטב לפניה, ותהיה עגולה מאחריה לצד ימין ככף כפופה, אבל לצד שמאל מקום חיבור גופה וצוארה יהיה לה זויות בין סוף הוי"ו שיורד בדקות לצורת כף, וכל זה לכתחילה. ועל פי ה[[קבלה|סוד]] צריך להיות לה ב' תגי"ן על ראש צוארה ימינה גדול ושמאלה קטן: | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ב[[ספר יצירה]]{{הערה|נוסח הדפוס פרק ה}} מובא: המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ו[[תשרי]] בשנה וכבד בנפש. לפי גרסא אחרת הל' מורה על היחוד{{הערה|ספר יצירה נוסח דפוס מנטובא | ב[[ספר יצירה]]{{הערה|נוסח הדפוס פרק ה}} מובא: המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ו[[תשרי]] בשנה וכבד בנפש. לפי גרסא אחרת הל' מורה על היחוד{{הערה|ספר יצירה נוסח דפוס מנטובא |
גרסה מ־07:39, 30 בספטמבר 2016
האות ל | |||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
|
נוטריקון - חילופי אותיות | |
---|---|
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
סוגי אותיות | |
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה |
האות ל היא האות השנים עשר מאותיות לשון הקודש, שמספרה הוא 30 כמנין ימי החודש.
צורתה
כתב אדה"ז[1]: ל: צריך להיות צוארו ארוך כוי"ו וראשו עגול לצד ימין, ולצד שמאל זויות לראשו כמו שהוא ראש הוי"ו ,כי תמונת הלמ"ד היא כמו כף כפופה ועליה וי"ו, ומטעם זה יהיה זנבה עב וכפוף היטב לפניה, ותהיה עגולה מאחריה לצד ימין ככף כפופה, אבל לצד שמאל מקום חיבור גופה וצוארה יהיה לה זויות בין סוף הוי"ו שיורד בדקות לצורת כף, וכל זה לכתחילה. ועל פי הסוד צריך להיות לה ב' תגי"ן על ראש צוארה ימינה גדול ושמאלה קטן:
ענינה
בספר יצירה[2] מובא: המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. לפי גרסא אחרת הל' מורה על היחוד[3]: המליך אות ל' בתשמיש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאזנים בעולם ותשרי בשנה וקורקבן בנפש.
שלשת חלקיה
בקבלה מבואר כי האות ל' שיש בה שלשה חלקים מרמזת על שלשת המוחין שהם חב"ד.
בספר התמונה משוה את האות ל' לאות א', בהיות שבשניהם יש שלשה חלקים, ושניהם מרמזים על מוחין: "למ"ד ואלף צורתן משונה ומדתן שוה, פעולתן משונה וכחותם שוה, דרכם משונה ומעלתן שוה, (נ"א ודורך על במתי) שמותן משונה ולשונם שוה, מקומם משונה ומעמדם שוה".
גובהה
אות זו מיוחדת בהיותה גבוהה מכל האותיות, והיא בהיותה מרמזת על סוד "מגדל פורח באויר" שהוא בבחינת הכתר שלמעלה מכל השגה, כמובא בשקל הקדש - לרבי משה די ליאון ז"ל " ועל כן כי סוד הענין אשר אמרנו, המגדל העליון הפורח באויר כי הוא המגדל הגבוה ופורח בסוד האויר אשר הזכרנו, ועל כן נתכנה בסוד אות אחת גבוה מכל האותיות ל סוד המגדל הפורח באויר, אשר עמודי העולם היו מבקשים למצוא בו שום מציאות ולא מצאו, ואמרו כי דואג ואחיתופל היו שואלים ארבע מאה בעיות במגדל הפורח באויר לפי סוד מעלות חכמתם ויבקשו ולא מצאו, ועל כן למד בינה אחד הוא".
אף בשלשת אותיות צלם המורים על המשכת המוחין, רומז הל' על אור הבינה המקיף את זעיר אנפין ככתר.