אסתר – הבדלי גרסאות

עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שזה נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמ"ש "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת היתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.

בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בודאי היתה אסתר צריכה לשאול ולברר דעתו של מרדכי, ולא לעשות הכל מעצמה? אך הביאור הוא (כמבואר שם), שלהיותה "עקרת הבית", "כל עניני הנהגת עולם שייך אצלה, ובעלה מרדכי . . 'בטח בה לב בעלה'{{הערה|משלי לא, יא.}} שבודאי לא תעשה דבר שלא כהוגן ח"ו, ולכן עשתה בעצמה כו'"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2970841 שיחת חג הפורים [[תשי"ז]] אות לה].}}, והסיבה לזה היא, מכיוון שהיא הייתה כל כך בטלה, שמעצמה הייתה עושה את הנדרש ללא סיוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/100c.htm תורה אור מגילת אסתר ק, ג].}}.