שמואל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "סיביר " ב־"סיביר ") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם הראשונה " ב־"מלחמת העולם הראשונה ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
חמיו היה הרב של העיירה [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב. | חמיו היה הרב של העיירה [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב. | ||
בשנת [[תרע"ה]] | בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה. | ||
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו הרבי הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, | בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו הרבי הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, | ||
גרסה מ־19:05, 9 באוגוסט 2016
הרב שמואל הלוי לויטין (תרמ"ג-תשל"ד), היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כשד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד.
תולדות חיים
נולד בי"ג חשון תרמ"ג בעיירה פאהר לאביו הרב זאב וולף לויטין שהיה משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם אדמו"ר המהר"ש לאחר פטירתו.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
נשא את מרת שיינא (בת הרב אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף בסיביר. במלחמת העולם השנייה שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.
חמיו היה הרב של העיירה ראקשיק ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.
בשנת תרע"ה במלחמת העולם הראשונה הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.
בשנת תרע"ו שלח אותו הרבי הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.
רבי יצחק זאב מבריסק העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש. בשנת תרפ"ה חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. ולאחר מכן חזר אל הרבי הריי"צ לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.
בשנת תרפ"ה הקים הרבי הריי"צ בנעויל בית מדרש לרבנים ושו"ב ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. בכסלו תרפ"ט הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש והגלו אותו לסיביר לשלש שנים. בתרצ"א בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. בחודש שבט תרצ"ז הצליח לצא מרוסיה לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.
כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו הרבי הריי"צ לנסוע לארצות הברית כשד"ר ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי הריי"צ להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.
היה ממארגני כתיבת ספר תורה של משיח וחבר הועד לבנין האוהל של אדמו"ר הריי"צ.
בחודש חשוון תש"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לייסד את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול קצת לאחר י' בכסלו חזר לניו יורק.
הרבי היה שואל אותו שאלות בהלכה.
נפטר בי"א באלול תשל"ד וזכה שהרבי יצא להלוויתו.
שאלה ארוכה ממנו בעניין עגונה ששאל את רבני ירושלים הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת תרפ"ב נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.
משפחתו
- גיסו, הרב ירחמיאל חדש
- בנו, הרב בנימין לויטין
- חתנו, הרב בנימין אליהו גרודצקי.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- ראשי פרקים מתולדות חייו, וכתי"ק של הרבי במכתבים אליו
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |