בית דין צדק קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ")
שורה 13: שורה 13:
בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.
בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.


בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.
בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.


בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.
בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.
14,699

עריכות