חנוכת הבית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תש"י " ב־" תש"י " |
מ החלפת טקסט – " תשי"ב " ב־" תשי"ב " |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של [[התוועדות|התוועדות חסידותית]], מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3972 מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז]. וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5329 מכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז].}}. | *את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של [[התוועדות|התוועדות חסידותית]], מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3972 מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז]. וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5329 מכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז].}}. | ||
*נהוג שהחוגגים מעניקים מתנות כגון ספרים או דברי מאכל לבעלי הבית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31623_136.pdf ספר המאמרים 'המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו', עמוד קכה].}}. | *נהוג שהחוגגים מעניקים מתנות כגון ספרים או דברי מאכל לבעלי הבית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31623_136.pdf ספר המאמרים 'המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו', עמוד קכה].}}. | ||
*רצוי, שחנוכת הבית בדברים הקשורים עם הוספה בתורה ומצוות, יימשכו ליותר מלילה אחד בלבד{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31631&st=&pgnum=108&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלב ב אגרת יב] מעיר על דברי שו"ת חת"ם סופר, וכתב שהחגיגות צריכות להימשך "יותר מזמן מה".}}, וכך אכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לדירתו האישית, כאשר במשך שבועיים אחרי החתונה עברו תלמידי ה[[תלמוד תורה]] המקומי בעיירה ליובאוויטש ללמוד בביתו החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים תשי"ב סעיף כא].}}. | *רצוי, שחנוכת הבית בדברים הקשורים עם הוספה בתורה ומצוות, יימשכו ליותר מלילה אחד בלבד{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31631&st=&pgnum=108&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלב ב אגרת יב] מעיר על דברי שו"ת חת"ם סופר, וכתב שהחגיגות צריכות להימשך "יותר מזמן מה".}}, וכך אכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לדירתו האישית, כאשר במשך שבועיים אחרי החתונה עברו תלמידי ה[[תלמוד תורה]] המקומי בעיירה ליובאוויטש ללמוד בביתו החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים [[תשי"ב]] סעיף כא].}}. | ||
===מנהגי ישראל נוספים{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=270 מגדל עז עמוד רטו] מסופר ש[[אדמו"ר המהר"ש]] '''שלל''' קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית, באומרו: "אצלנו מקובל ש'כתוב בספרים' אומרים רק על מה שכתוב בגמרא, במדרש, בזוהר ובעץ חיים, ויותר מזה אין כזה דבר "כתוב בספרים"...". להרחבה, ראו בפיסקה [[חנוכת הבית#אצל אדמו"ר המהר"ש|אצל אדמו"ר המהר"ש]].}}=== | ===מנהגי ישראל נוספים{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=270 מגדל עז עמוד רטו] מסופר ש[[אדמו"ר המהר"ש]] '''שלל''' קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית, באומרו: "אצלנו מקובל ש'כתוב בספרים' אומרים רק על מה שכתוב בגמרא, במדרש, בזוהר ובעץ חיים, ויותר מזה אין כזה דבר "כתוב בספרים"...". להרחבה, ראו בפיסקה [[חנוכת הבית#אצל אדמו"ר המהר"ש|אצל אדמו"ר המהר"ש]].}}=== | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
===אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
לאחר חתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ז אלול]] [[תרנ"ז]], קודם שנכנס להשתכן בדירתו החדשה, הזמין את תלמידי ה[[תלמוד תורה]] של העיירה שהיו ילדים של אנשים חסרי אמצעים, על מנת שילמדו בביתו ובכך יחנכו את הדירה. רק אחרי שבועיים של לימודים בדירה, נכנסו אדמו"ר הריי"צ וזוגתו [[הרבנית נחמה דינה]] למשכנם החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים תשי"ב סעיף כא].}}. | לאחר חתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ז אלול]] [[תרנ"ז]], קודם שנכנס להשתכן בדירתו החדשה, הזמין את תלמידי ה[[תלמוד תורה]] של העיירה שהיו ילדים של אנשים חסרי אמצעים, על מנת שילמדו בביתו ובכך יחנכו את הדירה. רק אחרי שבועיים של לימודים בדירה, נכנסו אדמו"ר הריי"צ וזוגתו [[הרבנית נחמה דינה]] למשכנם החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים [[תשי"ב]] סעיף כא].}}. | ||
ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן בבנין מספר [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד"{{הערה|1=נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&pgnum=274 ספר המאמרים תרצ"ט-ת"ש עמוד 160 ואילך].}}. | ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן בבנין מספר [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד"{{הערה|1=נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&pgnum=274 ספר המאמרים תרצ"ט-ת"ש עמוד 160 ואילך].}}. | ||