משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (←‏חנוכה: תקלדה)
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
לעתיד לבוא (בימות המשיח{{הערה|פורים כ"ח, לחפש אם יש עוד מקורות מתי.}}) יבטלו כל המועדים, לבד מפורים, ולגרסא נוספת: חנוכה, ולדעה אחת במדרש: יום כיפור{{הערה|מדרש משלי פרק ט. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד. פרקי דר"א פמ"ו. רמב"ם סוף הל' מגילה.}}.
לעתיד לבוא - ב[[ימות המשיח]] - יתבטלו כל ה[[יום טוב|מועדים]], מלבד [[חג הפורים]], ואולי גם חגים נוספים שנמנו במקורות. על מהותו של ביטול זה נאמרו פירושים שונים במקורות. ועל פי פירוש [[תורת החסידות]] - אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, שהרי הם חלק מ[[נצחיות התורה|התורה הנצחית]]; אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.


==מהות הביטול==
==ביטול המועדים==
בנגלה: {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג] (שעלולים להתבטל מחטא), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז] (נראה שכוונתו בפשטות), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו] (קרוב לפי' החסידות), אחי המהר"ל ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ] וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז] (שלא יבטלום עכו"ם בגזרותיהם; או שטעמם לא בטל, כי עלולים תמיד לקרות גזירות כאלו), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי] (שלא יהיה עוד צרה כזו וממילא לא ישכח).}}
המקור לביטול המועדים בימות המשיח, הוא במאמר [[חז"ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם.
:אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם}}
על פי זה פסק גם [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח|תוכן=כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם}}


===זמן הביטול===
ב[[רמב"ם]] נאמר במפורש שביטול זה יהיה ב[[ימות המשיח]], וכן מביא [[הרבי]]{{הערה|שיחת פורים תשכ"ח.}}. אמנם לפי דברי כמה מהמפרשים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=33143&st=%u05d7%u05e0%u05d5%u05db%u05d4 מגיד מישרים פרשת ויקהל]. [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/53-2.htm תפארת ישראל ל[[מהר"ל]] פרק נג].}}, מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - ב[[תחיית המתים]] וב[[אלף השביעי]].
==משמעות הביטול==
===בנגלה===
אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה ש[[נצחיות התורה|התורה היא נצחית]] ו[[מצוות|מצוותיה]] לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.
יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.
אחרים פירשו זאת באופנים שונים:
* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים כוונתו לכך שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ואולי גם יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.
* ויש שפירשו, שזמן ביטולם יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם פורים ויום הכיפורים - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]].{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.
* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שעולם התחיה יהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם חנוכה ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.
*
{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו] (קרוב לפי' החסידות), אחי המהר"ל ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ] וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז] (שלא יבטלום עכו"ם בגזרותיהם; או שטעמם לא בטל, כי עלולים תמיד לקרות גזירות כאלו), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי] (שלא יהיה עוד צרה כזו וממילא לא ישכח).}}
===בחסידות===
בחסידות: אין הכוונה ביטול - שלא יקיימו את המועדים ח"ו, אלא ששמחת המועדים לא תורגש בזמן שלעתיד לבוא, מרוב השמחה הגדולה שתהיה אז. כלשון חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני".
בחסידות: אין הכוונה ביטול - שלא יקיימו את המועדים ח"ו, אלא ששמחת המועדים לא תורגש בזמן שלעתיד לבוא, מרוב השמחה הגדולה שתהיה אז. כלשון חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני".


שורה 30: שורה 55:


===יום כיפור===
===יום כיפור===
דעת ר' אלעזר במדרש שלא יבטל. ולפירוש רשב"א זהו רבי, ואזיל רבי לשיטתיה שמכפר לשאינן שבים, ולכן גם אם יבטלו מהחטא יוכ"פ לא יבטל.
על פי דעת [[רבי אלעזר]]{{הערה|ולגרסאות אחרות - [[רבי אליעזר]], או לגירסת הרשב"א כדלקמן: [[רבי יהודה הנשיא|רבי]].}} במדרש{{הערה|מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.}}, גם [[יום הכיפורים]] לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק{{הערה|אחרי מות טז, לד.}} "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק מו.}}, ושם נלמד זאת מהפסוק{{הערה|אמור כג, לב.}} "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - [[העולם הבא]]".
 
הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר [[הרשב"א]] על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מובן מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], אפילו לאלו שאינם שבים ב[[תשובה]]. לכן גם (לגירסת הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד.
 
בחסידות מבואר על פי דרכה, שהמועדים יתבטלו מחמת גודל האור האלוקי שיתגלה בגאולה. על פי זה מובן מדוע הגילוי שישרה ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו{{הערה|אחרי טז, ל.}}: "'''לִפְנֵי''' ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של [[שם הוי']]). אך מצד שני, גילוי זה הוא גבוה מידי ואינו נמשך בתוך [[כלים]], שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים [[תענית|לצום]]; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים{{הערה|1=[[מאמר]] [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז].}}.


בחסידות{{הערה|תו"א כי אברהם, להבין תשט"ז.}}: ביום כיפור הגילוי הוא גם כן בלי גבול כמו בפורים, מסירות נפש וכו', אמנם - אין הגילוי נמשך בכלים רחבים כמו בפורים. שביום כיפור מקבלים את הגילוי ע"י עינוי, ובפורים ע"י אכילה ושתיה.
{{הערה|להרחיב עוד, מתו"א כי אברהם. חייב אינש תרל"ג. תרנ"ו (סה"מ תרל"ג ח"א ע' קעד. תרנ"ו ע' תמג).}}


===ל"ג בעומר===
===ל"ג בעומר===

גרסה מ־07:52, 9 במרץ 2016

לעתיד לבוא - בימות המשיח - יתבטלו כל המועדים, מלבד חג הפורים, ואולי גם חגים נוספים שנמנו במקורות. על מהותו של ביטול זה נאמרו פירושים שונים במקורות. ועל פי פירוש תורת החסידות - אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, שהרי הם חלק מהתורה הנצחית; אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

ביטול המועדים

המקור לביטול המועדים בימות המשיח, הוא במאמר חז"ל[1]:

כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם.

אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם

על פי זה פסק גם הרמב"ם:

כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם

— רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח

זמן הביטול

ברמב"ם נאמר במפורש שביטול זה יהיה בימות המשיח, וכן מביא הרבי[2]. אמנם לפי דברי כמה מהמפרשים[3], מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - בתחיית המתים ובאלף השביעי.

משמעות הביטול

בנגלה

אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה שהתורה היא נצחית ומצוותיה לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב העקרים שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"[4]. וכן ניתן להבין מדברי השדי חמד[5].

אחרים פירשו זאת באופנים שונים:

  • דעת הרשב"א היא שביטול המועדים כוונתו לכך שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי חטאיהם, בדומה לנאמר במגילת איכה[6]: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על פורים (ואולי גם יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל[7].
  • ויש שפירשו, שזמן ביטולם יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא בעולם התחיה שיהיה עולם רוחני, ובו "מצוות בטלות". לכן מפרש המהר"ל שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם פורים ויום הכיפורים - ששניהם ענינם חיים שלמעלה ממוות (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו חיים נצחיים.[8].
  • בדומה לכך כותב הבית יוסף בספרו מגיד מישרים[9], שעולם התחיה יהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם[10] "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם חנוכה ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.

[11]

בחסידות

בחסידות: אין הכוונה ביטול - שלא יקיימו את המועדים ח"ו, אלא ששמחת המועדים לא תורגש בזמן שלעתיד לבוא, מרוב השמחה הגדולה שתהיה אז. כלשון חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני".

והחגים שצויינו שלא יבטלו, היינו ששמחתם גדולה ביותר, עד שתורגש גם לעתיד לבוא[12].

החגים שלא יבטלו

פורים

שמחת פורים לא תתבטל כיון שנעלית משאר החגים (כמוכח מכך שבו לבסומי עד דלא ידע, משא"כ שאר החגים שבהם מעמידים שוטרים בפרדסים וכו').

הסיבה לכך:

  • שחג זה ענינו אתהפכא של החושך לאור[13].
  • שחג זה הגיע ממסירות נפש, ובזה גופא בזמן הגלות, לכן הגילוי שעל ידו הוא בלי גבול שמצד עצם הנשמה[14].
  • שחג זה הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, והמגלה כוללת כל האורות שישנם בתורה שבכתב רק שהוא בהעלם[15].
  • שחג זה הוא שמחה נצחית שלמעלה משינויים[16].
  • שחג זה בא ע"י תינוקות של בית רבן, כמסופר במדרשים, שבהם מודגש הנצחיות - "לא יסוף מזרעם" [17].

מגילת אסתר שלא תיבטל

שייך לכאן?

כל הנביאים יבטלו (והוא ג"כ כשרגא בטיהרא[18], שכל הנביאים נתנבאו ב"כה", ולע"ל יהיה הגילוי של "זה") חוץ ממגילת אסתר[19].

חנוכה

גירסא המובאת בס' החיים ואגרת הטיול, ומביאה הרבי בפשטות ריבוי פעמים[20], ועפ"ז מבאר [21] מאמר (רמב"ן בהעלותך) נרות חנוכה לא יבטלו לעולם, שאין הכוונה רק בגלות, אלא גם לע"ל. ומרומז בלשון "קבעום" שמראה על נצחיות[22]

הביאור - שהוא מצד ענינם שהוא להאיר את החושך, והגיעו ממסירות נפש (בפשטות הוא ע"ד המבואר בנוגע לפורים)[23].

יום כיפור

על פי דעת רבי אלעזר[24] במדרש[25], גם יום הכיפורים לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק[26] "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות בפרקי דרבי אליעזר[27], ושם נלמד זאת מהפסוק[28] "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - העולם הבא".

הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר הרשב"א על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מובן מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת רבי, אפילו לאלו שאינם שבים בתשובה. לכן גם (לגירסת הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד.

בחסידות מבואר על פי דרכה, שהמועדים יתבטלו מחמת גודל האור האלוקי שיתגלה בגאולה. על פי זה מובן מדוע הגילוי שישרה ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו[29]: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של שם הוי'). אך מצד שני, גילוי זה הוא גבוה מידי ואינו נמשך בתוך כלים, שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים לצום; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים[30].

[31]

ל"ג בעומר

הרבי אומר "יש לומר בדרך אפשר", שכן הוא לגבי ל"ג בעומר, שהרי שמחתו גדולה גם היא מהמועדים (כמוכח ממעשה דר"א הלוי שאמר נחם המועדים, אך דוקא כשאמר בל"ג בעומר במירון לא הוציא שנתו)[32].

מ"מ לעיון

  • ד"ה ליהודים תשי"ב
  • ד"ה כל המועדים תשכ"א


הערות שוליים

  1. ↑ מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  2. ↑ שיחת פורים תשכ"ח.
  3. ↑ מגיד מישרים פרשת ויקהל. תפארת ישראל למהר"ל פרק נג.
  4. ↑ עקרים מ"ג פט"ז. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.
  5. ↑ קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו.
  6. ↑ ב, ו.
  7. ↑ שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".
  8. ↑ תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.
  9. ↑ שם.
  10. ↑ שבת פט, א.
  11. ↑ שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו (קרוב לפי' החסידות), אחי המהר"ל באגרת הטיול דרוש אות מ ובספר החיים ספר פרנסה רפ"ז (שלא יבטלום עכו"ם בגזרותיהם; או שטעמם לא בטל, כי עלולים תמיד לקרות גזירות כאלו), מנות הלוי (שלא יהיה עוד צרה כזו וממילא לא ישכח).
  12. ↑ תו"א. ועוד...
  13. ↑ תו"א כי אברהם לא ידענו.
  14. ↑ ליהודים תרכ"ו, תשי"ב; להבין מרז"ל תשט"ז; ועוד. במגלה נקראת מ"ח: ישראל שלמעלה מתורה.
  15. ↑ תו"א להבין למה לעתיד.
  16. ↑ פורים כ"ח, לעיין, ולעיין אם שייך לתענית אסתר מ"ו.
  17. ↑ פורים מ"ה.
  18. ↑ הנה ישכיל עבדי תשי"ז ועוד.
  19. ↑ תו"א יביאו לבוש ועוד.
  20. ↑ ובה' דחנוכה תש"מ אומר שכך מביא הרמב"ם! ואולי יש לדחוק כוונתו שם, וצ"ע.
  21. ↑ לקו"ש ח"ה ע' 172 הערה 4. ועוד.
  22. ↑ לקו"ש שם.
  23. ↑ מקץ תשח"י ועוד.
  24. ↑ ולגרסאות אחרות - רבי אליעזר, או לגירסת הרשב"א כדלקמן: רבי.
  25. ↑ מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.
  26. ↑ אחרי מות טז, לד.
  27. ↑ פרק מו.
  28. ↑ אמור כג, לב.
  29. ↑ אחרי טז, ל.
  30. ↑ מאמר להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז.
  31. ↑ להרחיב עוד, מתו"א כי אברהם. חייב אינש תרל"ג. תרנ"ו (סה"מ תרל"ג ח"א ע' קעד. תרנ"ו ע' תמג).
  32. ↑ ל"ג בעומר מ"ג - הוספות לחל"ז.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:קרייזי_אבאוט_משיח/ביטול_המועדים_לעתיד_לבוא&oldid=214555"