יהודה החסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF> " ב־"{{הערה|1") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תתת"ק ונפטר בתתקע"ז. | '''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תתת"ק ונפטר בתתקע"ז. | ||
הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד. | הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד]</REF> | ||
מקובל כי הוא חיבר את הספר חסידים. וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת. | מקובל כי הוא חיבר את הספר חסידים. וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== בדרגת נבואה == | == בדרגת נבואה == | ||
איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] | איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | ||
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> - תחזור הנבואה בישראל. | [[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> - תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר | [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> | ||
== צוואת רבי יהודה החסיד == | == צוואת רבי יהודה החסיד == | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו. | [[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו. | ||
הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם." | הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם."{{הערה|1תורת מנחם יג, תשט"ו חלק א' שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו, 139.</REF> | ||
== להוציא מעות במוצאי שבת == | == להוציא מעות במוצאי שבת == | ||
בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]. | בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|1ראה ספר חסידים סקכ"א.</REF> | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי במוצאי שבת לא יתן לה. | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי במוצאי שבת לא יתן לה. | ||
[[הרבי]] אמר | [[הרבי]] אמר{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300)]</REF> כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש.{{הערה|1ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ. וראה גם [[רשימות]] חוברת קפ ע'.</REF> | ||
במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה: | במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה: | ||
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]] | באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|1ראה נגיד ומצוה (ב[[תפלת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפלת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.</REF> שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. | ||
סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה | סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה | ||
גרסה מ־22:12, 2 בפברואר 2016
רבי יהודה החסיד, היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תתת"ק ונפטר בתתקע"ז.
הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד</REF>
מקובל כי הוא חיבר את הספר חסידים. וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת.
בדרגת נבואה
איתא בירושלמי{{הערה|1שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן[1] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[2] - תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF>
צוואת רבי יהודה החסיד
רבי יהודה החסיד השאיר אחריו צוואה ובה הוראות רבות שטעמיהם לא נתגלו מעולם.
הרבי הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כאבות הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.
הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת נבואה, "טעמי ההוראות, ובחינת הנבואה שלו, נשארו בהעלם."{{הערה|1תורת מנחם יג, תשט"ו חלק א' שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו, 139.</REF>
להוציא מעות במוצאי שבת
בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות במוצאי שבת.{{הערה|1ראה ספר חסידים סקכ"א.</REF>
אדמו"ר הרש"ב היה אומר לרבנית בערב שבת, שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי במוצאי שבת לא יתן לה.
הרבי אמר{{הערה|1תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300)</REF> כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש.{{הערה|1ראה שו"ע יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ. וראה גם רשימות חוברת קפ ע'.</REF>
במגבית צדקה שהתקיימה במוצאי שבת אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה נגיד ומצוה (בתפלת שחרית). שער הכוונות ענין תפלת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.</REF> שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו אדמו"ר הריי"צ וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה.
סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
הערות שוליים
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.