צ'שניק

צשניק (באידיש: צאשניק, צאסניק, טשאשניק, טאשסניק, ברוסית: Чáшники באנגלית: Chashniki) היא עיירה במחוז ויטבסק בבלארוס, ליד הנהר אולה, 3 קילומטר מתחנת הרכבת בעיר וורקא, הנוסעת בין הערים ליעפלי ואורשה, 95 קילומטר דרומית מערבית מויטבסק, 190 קילומר מעיר הבירה מינסק. בתשע"ה חיו בה 8,900 תושבים.

לאחר חלוקת פולין השניה בשנת 1793 (תקנ"ג) הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. בשנת תקע"ב במלחמת נפוליון התחולל בעיר קרב בין הצבא הצרפתי בפיקוד מרשל ויקטור והצבא הרוסי. רוב תושבי העיירה היו יהודים. במפקד התושבים בשנת תרנ"ז (1897) נמנו 3487 יהודים שעסקו במסחר ומלאכה. בקיץ תש"א נכבשה צשניק על ידי הנאצים ימ"ש שהוציאו את יהודי העיירה להורג.

חסידי צשניק

בתקופה שהרה"צ ר' מנחם מענדל היה בהורודוק היה הרה"צ ר' שלמה מקארלין מבקר לעתים במחוז ויטבסק כמו ביעשינקוביץ, צאשניק וליעפלי. באסיפת תלמידי הרב המגיד שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק לארץ ישראל (באדר ה'תקל"ז) חילקו את המדינות ומדינת ליטא ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקןף אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים ביעשינקוביץ צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם.

ידוע שאדה"ז ביקר עם בנו אדמו"ר האמצעי בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר דא"ח בשבת מברכין אדר, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק".

מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על תקנות ליאזנא משנת תקנ"ה, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד בי"ט כסלו תקנ"ט.

בצשניק היו חסידי סטראשעלא מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר, השו"ב ר' שלמה מדובראוונא (בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל), היו שנסעו לצדיק רבי ישראל דוב בער מווילעדניק. והיו גם חסידי צרנוביל. הרה"צ ר' מרדכי מטשרנוביל בא לבקר בעיירה. אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי אדמו"ר הצמח צדק והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.

באגרות אדמו"ר האמצעי מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק" אדמו"ר האמצעי שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק , ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה.

אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי.

מחסידי הצמח צדק ידועים: ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על המדרש רבה שנותר בכתב יד.

המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש.

ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח); ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט;

חלק מהתמימים בליובאוויטש היו מקבלים את הקמח לאפיית המצה שמורה מצשניק.

רבני העיירה

בתקופת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע. לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים.

באותה תקופה היה המגיד מישרים ומורה צדק הרב שבתי בן רבי אהרן, חיבר את הספרים "בתים לבריחים" (תקס"ב) ו"תשבי יבשר" (תקע"ט). נפטר בשנת תקצ"ב.

בשנת תרס"ה התמנה לרב ר' שלמה זלמן זיסל בן הרב צבי שיינעש (נכדו של הרב אברהם שיינעש חתנו של אדמו"ר הזקן).

בשנת תרע"ג נתמנה הרב בנימין מנחם שוורצמן לכהן כרב העיירה, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ב.

‏