מסכת בבא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 24 בתים ,  28 בדצמבר 2015
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
שורה 8: שורה 8:
'''מזיק''' הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.
'''מזיק''' הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.


בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.</REF> נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.</REF>. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.


=== היזק שאינו ניכר ===
=== היזק שאינו ניכר ===
שורה 16: שורה 16:
כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.
כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.


מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס' [[ב"ב]] כג ב, ד"ה זאת.</REF> גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.
מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס' [[ב"ב]] כג ב, ד"ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.


המין השני של גרמא, הוא "דיני דגרמי", כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.
המין השני של גרמא, הוא "דיני דגרמי", כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.
שורה 22: שורה 22:
בעוד שביחס לדין "גרמא" מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.
בעוד שביחס לדין "גרמא" מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.


למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ"צ בשם [[הרמב"ן]].</REF>
למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ"צ בשם [[הרמב"ן]].}}
===מוחל שטר חוב===
===מוחל שטר חוב===
ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו"ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.
ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו"ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.


הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=246 צמח צדק גיטין פ"ה, עמ' 238]</REF> מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.
הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=246 צמח צדק גיטין פ"ה, עמ' 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.


=== נכסי מלוג ===
=== נכסי מלוג ===
שורה 33: שורה 33:
משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר ה[[גירושין]].
משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר ה[[גירושין]].


אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]</REF>
אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]}}
== ביאורי הרבי ==
== ביאורי הרבי ==
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)]
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)]