אשר קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "== תולדות חייו ==" ב־"==קורות חיים==") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''אשר קדוש''', גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], מניצולי [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שארע בשנת [[תשט"ז]]. | ר' '''אשר קדוש''', גבאי [[בית הכנסת]] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], מניצולי [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שארע בשנת [[תשט"ז]]. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
[[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשר קדוש (מימין) מספר ל{{ה|רב הרצוג}} על הפיגוע]] | [[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשר קדוש (מימין) מספר ל{{ה|רב הרצוג}} על הפיגוע]] | ||
ר' אשר עלה ארצה לבדו בגיל צעיר מקזבלנקה שב[[מרוקו]], ולאחר שהגיע למעון עולים 'עליית הנוער' ב[[ירושלים]] נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר אירע [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שביצעו חיילי הפדאיון והרגו חמישה תלמידים ומדריך, [[שמחה זילברשטרום]]. | ר' אשר עלה ארצה לבדו בגיל צעיר מקזבלנקה שב[[מרוקו]], ולאחר שהגיע למעון עולים 'עליית הנוער' ב[[ירושלים]] נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר אירע [[הטבח בבית הספר למלאכה]] שביצעו חיילי הפדאיון והרגו חמישה תלמידים ומדריך, [[שמחה זילברשטרום]]. | ||
גרסה מ־14:05, 7 ביולי 2014
ר' אשר קדוש, גבאי בית הכנסת לעולי מרוקו בכפר חב"ד, מניצולי הטבח בבית הספר למלאכה שארע בשנת תשט"ז.
קורות חיים
ר' אשר עלה ארצה לבדו בגיל צעיר מקזבלנקה שבמרוקו, ולאחר שהגיע למעון עולים 'עליית הנוער' בירושלים נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר אירע הטבח בבית הספר למלאכה שביצעו חיילי הפדאיון והרגו חמישה תלמידים ומדריך, שמחה זילברשטרום.
בשעת הפיגוע עמד ר' אשר והתפלל "שמונה עשרה" בצמוד לכותל המזרח ובליטה קטנה בקיר מנעה מהכדורים לפגוע בו. המדריך שמחה זילברשטרום עמד סמוך אליו, נפגע מהירי והתמוטט עליו. רגעים אחר כך חיפש בעלטה את אחיו מאיר, ואז שם לב ששמיעתו נפגעה משריקות הכדורים.
בגלל היותו התלמיד הבוגר בקבוצה, ביקש ממנו הרב ישעיה גופין, מנהל בית הספר לנגרות, להוציא את התלמידים הבריאים דרך החלון ולהסתתר בחדרו בפנימיה. יחד איתו סחב גם שני פצועים אנוש, אברהם אלברט אדרי ומשה פרץ שמאוחר יותר נפטרו מפצעיהם. כשנכנסו לחדר חסמו את הכניסה במיטות וארונות מפחד המחבלים, וניסו להשתיק את הפצועים שגנחו מכאבים. גם כשהגיעו כוחות הביטחון פחדו לצאת, ורק כששמעו את אחד התלמידים קורא בשמם פינו את הכניסה.
בשירותו בצה"ל התנדב בחיל השריון, ולחם במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של אריק שרון, מפקד האוגדה. בהפוגות שבין הקרבות היה מניח תפילין עם החיילים שלחמו לצידו.
לאחר נישואיו שימש במשך שנים כמורה בתלמוד תורה כפר חב"ד. מידי שנה היה לוקח את תלמידיו למקום הפיגוע ומשחזר לפניהם את המאורעות.
כיום משמש ר' אשר גבאי בית הכנסת לעולי מרוקו בכפר חב"ד ומפעיל את שיעורי התורה במקום.
בשנת תש"מ עבר אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה וקיבל בקבוק 'משקה' לזכות קהילת בית הכנסת.
קישורים חיצוניים
- מנחם גורן, הלילה הנורא ההוא, בראיון לשבועון כפר חב"ד.
- משה בן חיים, השיעור שנמשך ברצף 58 שנה, ללא הפסקה באתר חב"ד און ליין
