אליהו פינקל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הסרת תבנית לעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו. | הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה [[קעלצק]] שב[[פולין]]. | |||
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן | |||
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה. | |||
בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים. | בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים. | ||
עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. | עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית. | ||
בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא | |||
===עלייתו לארץ=== | ===עלייתו לארץ=== | ||
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], | מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]]. | ||
שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. | |||
בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]]. | |||
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, | מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור. | ||
וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור. | |||
הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם | הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים. | ||
הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. | |||
ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. | |||
קולו הנעים | |||
ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור. | ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור. | ||
| שורה 30: | שורה 21: | ||
===מלאכת השחיטה=== | ===מלאכת השחיטה=== | ||
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. | שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות. | ||
כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], | |||
היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות. | בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]]. | ||
כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]]. | |||
היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת. | |||
הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח. | |||
בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, | |||
בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו. | |||
אולם | |||
נפטר ביום שני [[י' שבט]] [[תשע"ג]], דקות ספורות לפני השקיעה. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 57: | שורה 37: | ||
*בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]] | *בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}} | {{מיון רגיל:פינקל, אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]] | ||
גרסה מ־16:30, 27 במאי 2014
הרב אליהו פינקל (י' אדר תרפ"א - י' שבט תשע"ג) מחשובי חסידי חב"ד בחיפה, ושוחט במקצועו.
תולדות חייו
נולד בי' אדר ראשון תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה קעלצק שבפולין.
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.
בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע לקזחסטן, שם פגש בחסידי חב"ד שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את תורת החסידות. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן[1], בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר הומיל ומבברויסק. החתונה התקיימה בשנת תש"ה כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.
עם יציאת החסידים הגדולה מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ללוד'ז, שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי גור וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.
עלייתו לארץ
מפולין נסעו למחנה העקורים שבפוקינג בגרמניה, ובהמשך יצאו לצרפת, שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות לארץ ישראל וליישב את כפר חב"ד. בסופו של דבר, על פי הוראת הרבי הריי"צ, הם הגיעו לחיפה.
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בחיפה בשנת תשט"ו, שימש גם בה מגיד שיעור.
הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב גרשון חן, הרב מנחם מענדל קופרשטוך, הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, המשפיע ר' ראובן דונין, והרב שלמה קופצ'יק. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס בית הכנסת ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.
ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור. גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי בעלז.
מלאכת השחיטה
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה לשחיטה בחו"ל, בדרך כלל בדרום אמריקה. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש אלול, היה נשאר לחודש תשרי אצל הרבי כך נהג במשך שנים רבות.
בפעם הראשונה שנסע לרבי זכה להיכנס ליחידות ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל מצה שלימה מהרבי לחג הפסח.
היה בעל צדקה וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת.
הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.
בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.
נפטר ביום שני י' שבט תשע"ג, דקות ספורות לפני השקיעה.
משפחתו
- בתו חנה, אשת הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף', חיפה
- בנו, ר' יהודה פינקל - מודיעין