משה יהודה לייב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
|||
שורה 38: | שורה 38: | ||
== קישורים חיצונים== | == קישורים חיצונים== | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', | * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11) {{שטורעם}} | ||
*'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ סיון התשס"ז (06.06.2007) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־21:11, 16 במאי 2014
הרב משה יהודה לייב לנדא (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הינו הרב הראשי של בני ברק, ראש מערכת הכשרות המהודרת "בד"צ לנדא" ונחשב כיום כזקן רבני חב"ד. בעבר, כיהן כחבר הצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חייו
נולד בט' תמוז תרצ"ה בעיר רמתיים[1], לאביו הרב יעקב לנדא (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של בני ברק, ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.
לאחר נישואיו, התמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכחבר לשכת עזרת תמימיםשנוהלה על ידי אביו.
לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו עזב את עבודתו כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי מלך המשיח, שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא רב בעיר ואם בישראל...".
פרשת המינוי לרבנות
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.
לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לר' יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].
הרב הוא זקן רבני חב"ד בארץ ישראל ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת כשרות מהודרת ביותר. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא.
משפחתו
- אחיו
- הרב אברהם חיים אליהו לנדא - מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- בניו
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב שלמה זלמן לנדא - משפיע בבני ברק.
- ר' שניאור שמחה לנדא.
- ר' מנחם לנדא.
- ר' ישראל לנדא.
- חתנו: הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק.
קישורים חיצונים
- ביקור הרב לנדא אצל הרבי
- מה זה מקוה חב"ד?, בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11)
- על כבוד, רבנות והלכות חדשות - מתוך אתר מרכז רבני אירופה כ סיון התשס"ז (06.06.2007)
הערות שוליים
- ↑ אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
- ↑ לקריאת המכתב.