תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ח"ד " ב־" חלק ד' ") |
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*'''עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=285 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)] | *'''עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=285 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)] | ||
*האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח | *האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)] | ||
*סיום על מסכת בירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח | *סיום על מסכת בירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)] | ||
*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח | *סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)] | ||
*סיום בתשעת הימים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)] | *סיום בתשעת הימים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)] | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | *'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | ||
*'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח | *'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)] | ||
*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | *'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | ||
גרסה מ־07:24, 16 במרץ 2014
התלמוד הוא חיבור המקבץ בתוכו ביאור של המשנה. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים בתורה שבעל פה. התלמוד מתחלק לשניים; ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ו"תלמוד ירושלמי" שנכתב על ידי הישובים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.
תלמוד בבלי
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי המשנה ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
מובא בתורת החסידות שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת אור חוזר (לעומת תלמוד ירושלמי שהוא בבחית אור ישר). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את קליפת נוגה של ארץ העמים. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת אור חוזר מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי אור ישר של תלמוד ירושלמי.
תלמוד ירושלמי
| ערך מורחב – תלמוד ירושלמי |
התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
מבואר כי מעלתו של תלמוד ירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת אור ישר ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.
ענינה ומעלתה
מבואר בפרי עץ חיים שקבלה הוא באצילות, תלמוד הוא בבריאה, משנה הוא ביצירה, ומקרא הוא בעשיה. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן בקבלה שהוא בעולם האצילות שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות.
דרך הגמרא
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית. [1]
ביאורי הרבי
סיום מסכת
- עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)
- האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- סיום על מסכת בירושלמי. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בתשעת הימים. שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)
- שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמ' 300 (עמ' 297)
כללים בש"ס ומפרשיו
- בבלי וירושלמי החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)
- רש"י על הש"ס מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)
- בית שמאי ובית הלל יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)
- רב ושמואל. יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חט"ז עמ' 1 (עמ' 16)
- לא תיתכן פלוגתא במציאות. שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)
קישורים חיצוניים
- ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב ישעיהו וובר, כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!, מתוך המגזין 'דרך המלך'
כ"ו סיון התשע"ג (04.06.2013)
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||