יששכר דוב רוקח

האדמו"ר

אדמו"ר מבעלז בעת יחידות אצל הרבי בחודש אדר תשמ"א

רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי אהרן רוקח מבעלזא מונה לאדמו"ר מבעלזא.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב בח' בשבט ה'תש"ח (1948) לרב מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא הקודם, ונכד לרבי יששכר דב רוקח (הזקן), האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת 1957 החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז. בבר מצוה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי דוב בעריש ווידנפלד.

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

בט"ו באב ה'תשכ"ו (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות. ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". בליל שבת שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ה בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת הרבי). אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר ממאקווא, בשנת תשנ"ג.

בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים

הקשר לחב"ד

האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' אדר א' תשל"ג, ושוב פעם ביום שלישי ד' אדר שני שנת תשמ"א. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על נצחיות תורת החסידות. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת תפילין דר"ת ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות בספר התניא וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב יעקב לייב אלטיין שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס באנטוורפן ביום ה' תמוז, יומיים לאחר ג' תמוז תשנ"ד.

הכשר בעלז

בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת תש"נ, נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי הליטאים דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז. בעקבות כך הודיע בית דין רבני חב"ד, כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

לקריאה נוספת

• שיח שרפי קודש
• שמן ששון מחבריך

קישורים חיצונים

• רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה חב"ד און ליין
• האדמו"ר מקבל את ספר תניא המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט חב"ד אינפו
• חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. חב"ד און ליין
• ריקוד דביקות בניגון חב"די בטיש בבעלז