אברהם יעקב פרידמן (השלישי) – הבדלי גרסאות

גרסה מ־15:49, 3 באוגוסט 2011

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

רבי אברהם יעקב פרידמן הוא האדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חסידות חב"ד.

קורות חייו

הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ה' באלול שנת תרפ"ח בווינה לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (ה"כנסת מרדכי") שהיה האדמו"ר בסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של אגודת ישראל, ידיד חסידות חב"ד ומצאצאי רבי ישראל מרוז'ין.

הרב פרידמן היה עוזרו האישי של אביו ושימש כרב בית הכנסת "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורא בברוקלין שבניו יורק. בשנת תשל"ג הורה לו אביו להקים ישיבת סדיגורא בבני ברק והוא עבר לגור בארץ ישראל כדי לעמוד בראשה. בשנת תשל"ט, לאחר הסתלקות אביו, החל למלא את מקומו באדמו"רות ומקביל גם מונה לחבר במועצת גדולי התורה.

כיום מתגורר בתל אביב, כאשר מוסדות סדיגורא מתקיימים בערים: בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית, אשדוד ואלעד.

הקשר עם חב"ד

הרב פרידמן הוא מעריץ של חסידות חב"ד. בהזדמנויות רבות מדבר על כך ועל הערצות את הרבי. בהיותו בעל זכרון נדיר ומקורב לבית רוזי'ן, הוא מרבה לתאר את הקשרים בין אדמו"רי חב"ד ובית רוזי'ן, החל מהקשר של סב סבו, רבי ישראל מרוז'ין עם אדמו"ר הזקן ועד לדורנו.

הרב פרידמן משתתף בחגיגות סיומי הרמב"ם ובשאר אירועים תורניים של חב"ד. בסיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה, נאם במעלת לימוד הרמב"ם ושיבח את הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם, בין שאר פעולותיו. הוא הדגיש את שייכות לימוד הרמב"ם לכל אחד, כדברי הרמב"ם בהקדמתו והזכיר שאביו, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, עודד הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים. בסיום דבריו בירך את הרבי לקראת יום הולדתו^[1].

בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי. ביחידות מיום ד' בתמוז תש"מ שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת אדמו"ר הריי"צ עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר{{הערה|נושאים נוספים שנידונו: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של הבעל שם טוב ש"מלאך מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור ציצית אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. האיסור על פי [[שולחן ערוך למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "אתחלתא דגאולה" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב המגיד ממזריטש ומרבי ישראל מרוז'ין. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"}}.

בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאהתבנית:הערת שוליים לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.^[2]

ספריו

דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו "עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד.*

לקריאה נוספת

שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-93.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ סקירה מהשתתפותו מופיעה ב"אלבום חגיגות הרמב"ם.
^ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.

[1] סקירה מהשתתפותו מופיעה ב"אלבום חגיגות הרמב"ם.

[2] נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.

[1]

[2]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 הרב פרידמן משתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] ובשאר אירועים תורניים של חב"ד. בסיום הרמב"ם הראשון בשנת [[תשמ"ה]], נאם במעלת לימוד הרמב"ם ושיבח את הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם, בין שאר פעולותיו. הוא הדגיש את שייכות לימוד הרמב"ם לכל אחד, כדברי הרמב"ם בהקדמתו והזכיר שאביו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]], עודד הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים. בסיום דבריו בירך את הרבי לקראת יום הולדתו{{הערה|סקירה מהשתתפותו מופיעה ב"אלבום חגיגות הרמב"ם.}}.
+בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות מיום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]] שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת [[אדמו"ר הריי"צ]] עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר{{הערה|נושאים נוספים שנידונו: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של [[הבעל שם טוב]] ש"[[מלאך]] מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. האיסור על פי [[שולחן ערוך למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "[[אתחלתא דגאולה]]" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממזריטש]] ומרבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"}}.
 בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה{{הערת שוליים|1=[[:תמונה:מבצע תפילין.jpg]].}} לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>