ירושלים – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==התייסדות הקהילה==
==התייסדות הקהילה==
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת תר"ז. בשנה זו התיישבו בה 16 משפחות חב"דיות, ובתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת תר"ט היו בה כשלושים משפחות חב"דיות. חלק ממשפחות אלו הגיעו מ[[חברון]] וחלקם הגיעו מחו"ל.
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת תר"ז. בשנה זו התיישבו בה 16 משפחות חב"דיות, ובתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת תר"ט היו בה כשלושים משפחות חב"דיות. חלק ממשפחות אלו הגיעו מ[[חברון]] וחלקם הגיעו מחו"ל.
המשפחות התרכזו בעיר העתיקה ברחוב חב"ד שם נמצא בית כנסת "צמח צדק". כיום פועל במקום מרכז חבד"י הכולל בית כנסת, כולל 'צמח צדק' ו[[בית חב"ד]] לתיירים.


===שיכון חב"ד===
===שיכון חב"ד===
'''שיכון חב"ד''' הינה שכונה חב"דית ב[[ירושלים]], מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה נוסדה בשנות השישים על ידי [[הרבי]] מלך המשיח, על-ידי בא כוחו הרב [[עזריאל זליג סלונים]] כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של החסידות בירושלים; [[ישיבת תורת אמת]], [[תלמוד תורה]], [[בית כנסת]] מרכזי בו ארבעה שיטבלאכים, [[מקווה]], סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[כולל אברכים]].
'''שיכון חב"ד''' הינה שכונה חב"דית ב[[ירושלים]], מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה נוסדה בשנות השישים על ידי [[הרבי]] מלך המשיח, על-ידי בא כוחו הרב [[עזריאל זליג סלונים]] כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של החסידות בירושלים; [[ישיבת תורת אמת]], [[תלמוד תורה]], [[בית כנסת]] מרכזי בו ארבעה שיטבלאכים, [[מקווה]], סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[כולל אברכים]].


השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום מגעים עשרות מתושבי צפון ירושלים חסידים וליטאים לתפילות יום החול. הבית-כנסת והמקווה מנוהלים ע"י הרב [[צבי משי זהב]] ובניו. בשיכון ממוקם [[בית מדרש]]ו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]].
השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום מגעים עשרות מתושבי צפון ירושלים חסידים וליטאים לתפילות יום החול. הבית-כנסת והמקווה מנוהלים ע"י הרב [[צבי משי זהב]] ובניו.
בשיכון ממוקם [[בית מדרש]]ו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]].


בשיכון גרים כ-100 משפחות.  
בשיכון גרים כ-100 משפחות.  
שורה 15: שורה 18:


===ישוב חב"ד===
===ישוב חב"ד===
בשנת תשמ"ז הורה הרבי להקים שיכון חדש שכונה "ישוב חב"ד בירושלים", בו יגורו עולים מ[[ברית המועצות]] שעתידים לעלות לארץ, ואכן ארגון [[שמי"ר]] הקים שיכון חבד"י בתוככי שכונת [[רמות]] הירושלמית, שם שוכנו עולים חדשים.
לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה . . בירושלים עיר הקודש . . שבה יתיישבו יהודים . . שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיא]] בשכונת [[רמות]] שם שוכנו עולים חדשים בעת העליה הגדולה בשנת ה'[[תשנ"א]]
בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון.
בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון.
יש לציין שבעיר העתיקה יש רחוב בשם רחוב חב"ד בו נמצא מרכז חבד"י פעיל הכולל בית כנסת, כולל 'צמח צדק' ו[[בית חב"ד]] למטיילים. כיום מתגוררים בירושלים מעל ל1000 משפחות חב"ד המפוזרים בשיכוני חב"ד ובכל שכונות ירושלים, ולה 40 בתי כנסת פעילים,
===עיר חב"ד===
לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה . . בירושלים עיר הקודש . . שבה יתיישבו יהודים . . שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיא]].


== מוסדות חב"ד בעיר ==
== מוסדות חב"ד בעיר ==
שורה 96: שורה 95:
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]].  
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]].  


רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.
רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]].


== חסידי חב"ד בירושלים==
== חסידי חב"ד בירושלים==