19,025
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"}}. | ||
התפילה מקובלת ברוב תפוצות ישראל והיא אחת התפילות המוכרות ביותר, אף על פי שהיא אינה מופיעה ב[[תלמוד]] וב[[שולחן ערוך]]. מקורה הראשון הוא בספר '''סדר היום''' שחיבר ה[[מקובל]] ה[[צפת]]י רבי [[משה בן מכיר]]. ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|ירושלמי, ברכות ד א, דף כט עמוד ב | התפילה מקובלת ברוב תפוצות ישראל והיא אחת התפילות המוכרות ביותר, אף על פי שהיא אינה מופיעה ב[[תלמוד]] וב[[שולחן ערוך]]. מקורה הראשון הוא בספר '''סדר היום''' שחיבר ה[[מקובל]] ה[[צפת]]י רבי [[משה בן מכיר]]. ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|ירושלמי, ברכות ד א, דף כט עמוד ב}} ישנה תפילה אחרת שדומה מעט בנוסחה: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה", ואולם תפילה זו שבירושלמי היא חלק משלוש תפילות שנאמרות בשלושת חלקי היום. | ||
התפילה מסתיימת בביטוי "רבה אמונתך", שמקורו בפסוק ב[[מגילת איכה]] (ג, כג): "חדשים לבקרים - רבה אמונתך". משמעות הביטוי הוא שה' מצדיק את האמון בו בהחזרת הנשמות המופקדות אצלו. שיבוש רווח בפיסוק התפילה הוא חיבור המילה 'רבה' למילה 'בחמלה' הקודמת לה, במקום חיבורה למילה 'אמונתך' הבאה אחריה. | התפילה מסתיימת בביטוי "רבה אמונתך", שמקורו בפסוק ב[[מגילת איכה]] (ג, כג): "חדשים לבקרים - רבה אמונתך". משמעות הביטוי הוא שה' מצדיק את האמון בו בהחזרת הנשמות המופקדות אצלו. שיבוש רווח בפיסוק התפילה הוא חיבור המילה 'רבה' למילה 'בחמלה' הקודמת לה, במקום חיבורה למילה 'אמונתך' הבאה אחריה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ובהיות ש[[ברכת אלקי נשמה]], להיותה בהזכרת השם, אי אפשר לאומרה עכשיו קודם נטילת ידים, צריך לכל הפחות להודות על החזרת הנשמה מיד כשניעור משינתו באמירת מודה אני. | ובהיות ש[[ברכת אלקי נשמה]], להיותה בהזכרת השם, אי אפשר לאומרה עכשיו קודם נטילת ידים, צריך לכל הפחות להודות על החזרת הנשמה מיד כשניעור משינתו באמירת מודה אני. | ||
== על פי הרמז == | |||
החזרת ה[[נשמה]] בכל בוקר רומזת ל[[תחיית המתים]]. כי [[שינה]] היא אחד מששים במיתה, ובמילא, החזרת הנשמה היא מעין [[תחיית המתים]]. וזהו "שהחזרת בי נשמתי כו' רבה אמונתך": מזה ש"החזרת בי נשמתי", אנו יודעים ש"רבה אמונתך" ל[[תחיית המתים]].<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/10&search=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A0%D7%99 ענינה של תורת החסידות]</REF> | החזרת ה[[נשמה]] בכל בוקר רומזת ל[[תחיית המתים]]. כי [[שינה]] היא אחד מששים במיתה, ובמילא, החזרת הנשמה היא מעין [[תחיית המתים]]. וזהו "שהחזרת בי נשמתי כו' רבה אמונתך": מזה ש"החזרת בי נשמתי", אנו יודעים ש"רבה אמונתך" ל[[תחיית המתים]].<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/10&search=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A0%D7%99 ענינה של תורת החסידות]</REF> | ||
==על פי חלק הדרוש == | |||
החזרת הנשמה בכל בוקר – "חדשים לבקרים" – מה שהקב"ה מחזיר להאדם את נשמתו שהפקידה אצלו ואינו מעכבה בעד החוב שהאדם חייב לו, מראה על גודל אמונתו של הקדוש ברוך הוא – "רבה אמונתך". ומזה אנו דורשים ולמדים, שגם האדם צריך להיות איש אמונים באופן כזה, ואסור לו לעכב את פקדונו של חבירו בשביל החובות שהמפקיד חייב לו. | החזרת הנשמה בכל בוקר – "חדשים לבקרים" – מה שהקב"ה מחזיר להאדם את נשמתו שהפקידה אצלו ואינו מעכבה בעד החוב שהאדם חייב לו, מראה על גודל אמונתו של הקדוש ברוך הוא – "רבה אמונתך". ומזה אנו דורשים ולמדים, שגם האדם צריך להיות איש אמונים באופן כזה, ואסור לו לעכב את פקדונו של חבירו בשביל החובות שהמפקיד חייב לו. | ||
== על פי חלק הסוד שבתורה== | |||
"מלך חי וקיים" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שהיא מיוחדת עם בחינת ה[[יסוד]], [כי "מלך" מורה לספירת המלכות, ו"חי וקיים" – לספירת היסוד], וזהו "מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי", שהחזרת הנשמה באה מבחינת המלכות כמו שהיא מיוחדת עם בחי' היסוד. | "מלך חי וקיים" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שהיא מיוחדת עם בחינת ה[[יסוד]], [כי "מלך" מורה לספירת המלכות, ו"חי וקיים" – לספירת היסוד], וזהו "מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי", שהחזרת הנשמה באה מבחינת המלכות כמו שהיא מיוחדת עם בחי' היסוד. | ||
==על פי תורת החסידות== | |||
התחלתו של סדר היום הוא במודה אני, שאומרים אותו קודם נטילת ידיים אפילו בידים טמאות, לפי שכל הטומאות שבעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. אפשר שיהיה חסר בענין זה או בענין אחר – אבל ה"מודה אני" שלו נשאר תמיד בשלימות. | התחלתו של סדר היום הוא במודה אני, שאומרים אותו קודם נטילת ידיים אפילו בידים טמאות, לפי שכל הטומאות שבעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. אפשר שיהיה חסר בענין זה או בענין אחר – אבל ה"מודה אני" שלו נשאר תמיד בשלימות. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
(וזהו טעם הפנימי על מה שב"מודה אני" לא נזכר שום שם מז' השמות שאינם נמחקים, כי מכיון שה"מודה אני" בא מצד בחינת היחידה – עצם הנשמה, הרי ההודאה של עצם הנשמה היא לעצמותו יתברך "דלא תפס בשם"). | (וזהו טעם הפנימי על מה שב"מודה אני" לא נזכר שום שם מז' השמות שאינם נמחקים, כי מכיון שה"מודה אני" בא מצד בחינת היחידה – עצם הנשמה, הרי ההודאה של עצם הנשמה היא לעצמותו יתברך "דלא תפס בשם"). | ||
==ראו גם== | |||
* [[השכמת הבוקר]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* הרב שלום דב וולפא, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=92&article=222 מודה אני], ב[[אתר חב"ד בישראל]], י"א אייר התש"ע (25.04.2010) | |||
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74581 מה מחשבתו של חסיד לפני אמירת "מודה אני"?], באתר [[חב"ד אינפו]], ל שבט התשע"ג (10.02.2013) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||