תענית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו המהר"ש שעליו לצום שש מאות תעגיות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד קינ].}}. | והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו המהר"ש שעליו לצום שש מאות תעגיות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד קינ].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חגים וזמנים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
גרסה מ־07:17, 28 ביולי 2013
תענית נחשבת במקום קרבן, בימינו שאין בית המקדש קיים.
מעלת התענית
האריז"ל גילה על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים, אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים. לדוגמא: על הכעס קנ"א תעניות וכו', על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו תפלה יתענה ס"א תעניות.
סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'.
אדמו"ר הזקן קובע בספר התניא[1] שבימנו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) בצדקה, וכמשו שכתוב 'וחטאך בצדקה פרוק'.
בימי התעניות נוהג הרבי לומר דברי כיבושין המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. הרבי הזכיר פעמים רבות כי יום התענית הוא יום רצון לה' וניתן לפעול בו עניינים נעלים.
תענית דיבור
חסיד אחד בא אל אדמו"ר המהר"ש ליחידות והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו המהר"ש שעליו לצום שש מאות תעגיות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת דא"ח, אלא פשוט לחשוב אודות עצמך[2].
הערות שוליים
- ↑ אגרת התשובה - פרק ב'.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד קינ.
חגים וזמנים | ||
---|---|---|
מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות |