שמחה עלברג – הבדלי גרסאות
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בההתועדות י"ט כסלו [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן הניגונים, ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". ואכן בגליון 221 התפרסם ראיון מקיף עמו, בו דובר בעיקר על הסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי, ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. בראיון נאמר בין היתר {{ציטוטון|מיהו יהודי זו גזירה איומה על כל כלל ישראל בכל מקום שהם . . היו במהלך הזמן הרבה מאד אכזבות. הראשונה שבהן היתה כאשר התברר לפתע חלקו של הרב . . ב"קירור" כל הנושא . . ארץ ישראל הוצפה כתוצאה מהחוק האומלל בהמוני גוים הרשומים כ"גרים" . . הבושה והחרפה הכי גדולה בכל העסק הזה היא, שלאחר כל זאת הגענו למצב שבו אומר ראביי שינדלר שהוא אסיר תודה לרב . . על חלקו באי תיקון החוק.}} ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי. | בההתועדות י"ט כסלו [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן הניגונים, ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". ואכן בגליון 221 התפרסם ראיון מקיף עמו, בו דובר בעיקר על הסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי, ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. בראיון נאמר בין היתר {{ציטוטון|מיהו יהודי זו גזירה איומה על כל כלל ישראל בכל מקום שהם . . היו במהלך הזמן הרבה מאד אכזבות. הראשונה שבהן היתה כאשר התברר לפתע חלקו של הרב . . ב"קירור" כל הנושא . . ארץ ישראל הוצפה כתוצאה מהחוק האומלל בהמוני גוים הרשומים כ"גרים" . . הבושה והחרפה הכי גדולה בכל העסק הזה היא, שלאחר כל זאת הגענו למצב שבו אומר ראביי שינדלר שהוא אסיר תודה לרב . . על חלקו באי תיקון החוק.}} ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי. | ||
===מבצעי הרבי=== | |||
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב גלוי בענין [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי. הוא כותב על התועלת החינוכית שבזה והצטרפותם של גדולי ישראל לתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרבמ"ם]] של הרבי. | |||
רבי שמחה עמד בקשר קבוע ותמידי עם [[הרבי]]. באחד מפגישותיו עם הרבי ביקש ממנו [[הרבי]] להוציא לאור גליון מיוחד "הפרדס" לרגל מלואת 150 שנה להסתלקותו של האדמו"ר הזקן. רבי שמחה הסכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא]</REF> ר' שמחה כתב ב"הפרדס" לאחר [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תש”מ]]: אין כאן המקום לכתוב על כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, על מהותו ואופיו, על גדלותו בתחומים שונים, בהלכה באגדה ובקבלה. דרושה לכך מסה ארוכה ומעמיקה. ולא עוד, אין זה קל לכתוב על רבי אדמו"ר ששמו הולך מסוף ה[[עולם]] ועד סופו. לפעמים חסרות המילים לתאר ענק רוח זה, להגדיר בהן כל צדדיותו. ועוד, אפשר שאין בכלל צורך לכתוב עליו, מי לא יודע מה מייצגת [[ליובאוויטש]], מה לא נאמר עדיין על ליובאוויטש, מה אפשר עוד להוסיף?! | רבי שמחה עמד בקשר קבוע ותמידי עם [[הרבי]]. באחד מפגישותיו עם הרבי ביקש ממנו [[הרבי]] להוציא לאור גליון מיוחד "הפרדס" לרגל מלואת 150 שנה להסתלקותו של האדמו"ר הזקן. רבי שמחה הסכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא]</REF> ר' שמחה כתב ב"הפרדס" לאחר [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תש”מ]]: אין כאן המקום לכתוב על כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, על מהותו ואופיו, על גדלותו בתחומים שונים, בהלכה באגדה ובקבלה. דרושה לכך מסה ארוכה ומעמיקה. ולא עוד, אין זה קל לכתוב על רבי אדמו"ר ששמו הולך מסוף ה[[עולם]] ועד סופו. לפעמים חסרות המילים לתאר ענק רוח זה, להגדיר בהן כל צדדיותו. ועוד, אפשר שאין בכלל צורך לכתוב עליו, מי לא יודע מה מייצגת [[ליובאוויטש]], מה לא נאמר עדיין על ליובאוויטש, מה אפשר עוד להוסיף?! | ||