ניקולייב – הבדלי גרסאות
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) ניגוני ניקאלאיעוו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישורים לדפי פירושונים |
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) ←תולדות חב"ד בעיר: אבנותו של הרב לאוואוט בניקאלאיעוו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ"ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, | בפלך חערסאן הוקמו על ידי המושלים הצבאיים של נאווא-רוסיא עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר ניקאלאיעוו נתייסדה בתור מושבה בשנת [[תקמ"ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, | ||
באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. | באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. | ||
בשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי. | |||
בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. | בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. | ||
בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב | בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה. | ||
בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה. | בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה. | ||