ב' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חודש תשרי}}
{{חודש תשרי}}
'''ב' בתשרי''' הוא היום השני ש [[ראש השנה]] ושל [[חודש תשרי]]. ב' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים [[שני]], [[חמישי]] ו[[שבת]], ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת לא בהז.
'''ב' בתשרי''' הוא היום השני של [[ראש השנה]] ושל [[חודש תשרי]].
 


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*היום השביעי ל[[מעשה בראשית]], בו שבת הקב"ה מכל מלאכתו- דהיינו ה[[שבת]] הראשונה, על פי דעת [[רבי אליעזר]]
*היום השביעי ל[[מעשה בראשית]], בו שבת הקב"ה מכל מלאכתו- דהיינו ה[[שבת]] הראשונה, על פי דעת [[רבי אליעזר]]
*[[תרפ"ב]] - רבי ישראל פרלוב - "הינוקא מסטולין", אדמו"ר ב[[חסידות קרלין]] (נולד [[תרכ"ט]])
*[[תש"א]] - רבי סלמאן אליהו, רבם של 'עדת יוצאי עירק' ב[[ירושלים]], מחבר ספר 'כרם שלמה', נפטר.
*[[תשנ"ב]] - רבי שמריהו גריינמן, נפטר.


===נפטרו===
==[[ימי חב"ד]]==
* [[תרפ"ב]] - רבי ישראל פרלוב - "הינוקא מסטולין", אדמו"ר ב[[חסידות קרלין]] (נולד [[תרכ"ט]])
*[[תש"ג]] - מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הובלה לכבשונות במחנה ההשמדה טרבלינקה.


==אירועים בחסידות==
*[[תש"ג]] - הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] הובלה לכבשונות במחנה ההשמדה טרבלינקה.
{{להיום יום|ב'|תשרי}}
{{להיום יום|ב'|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א ב]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א ב]]

גרסה מ־14:35, 20 בספטמבר 2010

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ב' בתשרי הוא היום השני של ראש השנה ושל חודש תשרי.


אירועים ביהדות

ימי חב"ד


הפתגם היומי - ב' בתשרי - מלוח היום יום
ב' דראש השנה. "לא-ל עורך דין" - בתפילת מוסף. במנחה אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אליהו.

מה שכתוב בסידור שער הקריאת שמע דיבור המתחיל "להבין ההפרש" (ע"ד עמוד א') שקודם תקיעת שופר אומרים "אנא בכח", פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שראשי-תיבות שלהם שם שני משם מ"ב, אומנם יש שמכוונים התיבות "אנא בכח" כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתבי האריז"ל, ואז כוונתו רצויה.