ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מענדל סופר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הניגון פארט א אידאלע - ירוסלבסקי.jpg|ממוזער|איור מאת [[מנחם מענדל ירוסלבסקי|מענדי ירוסלבסקי]]: המתאר חסיד טובע הזועק לאביו, לאמו ולרבי]] | [[קובץ:הניגון פארט א אידאלע - ירוסלבסקי.jpg|ממוזער|איור מאת [[מנחם מענדל ירוסלבסקי|מענדי ירוסלבסקי]]: המתאר חסיד טובע הזועק לאביו, לאמו ולרבי]] | ||
ה[[ניגון]] '''זא רעקאיו''' | ה[[ניגון]] '''זא רעקאיו''' המוכר גם בשם '''פארט א אידעלע''', הינו ניגון המושר עם מילים בשפה הרוסית. בגרסאות נוספות הוא מושר עם מילים ב[[אידיש]] וכן עם מילות הפסוק 'צמאה לך נפשי'{{הערה|הניגון הושר בפני הרבי בשבת פרשת קדושים תשי"ד [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhlem%20BM%20-%20Cheshvan%206,%205774.pdf תשורה מבר המצוה של הת' מאיר שלמה שיחי' וילהלם, ו' מרחשון ה'תשע"ד, עמ' 16, ובהערה שם]}}. | ||
על פי [[ספר הניגונים]], הניגון מבטא צעקת [[בעל תשובה]] שמרגיש בנפשו שעומד עדיין בעומק רע וצועק ומבקש את אביו שבשמים לעזרו ולהצילו. מילות הניגון מספרות משל על בן כפר רוסי המוליך ומושך בחבל בספינה הטובעת בנהר [[דונאי]] ואין לו שום דבר שיוכל לאחוז בו וגם חסר לו הכח להנצל וצועק במר נפשו: "אבא, הציליני". ואביו מרחם עליו ומצילו. | על פי [[ספר הניגונים]], הניגון מבטא צעקת [[בעל תשובה]] שמרגיש בנפשו שעומד עדיין בעומק רע וצועק ומבקש את אביו שבשמים לעזרו ולהצילו. מילות הניגון מספרות משל על בן כפר רוסי המוליך ומושך בחבל בספינה הטובעת בנהר [[דונאי]] ואין לו שום דבר שיוכל לאחוז בו וגם חסר לו הכח להנצל וצועק במר נפשו: "אבא, הציליני". ואביו מרחם עליו ומצילו. | ||
גרסה אחרונה מ־14:16, 11 באפריל 2025
הניגון זא רעקאיו המוכר גם בשם פארט א אידעלע, הינו ניגון המושר עם מילים בשפה הרוסית. בגרסאות נוספות הוא מושר עם מילים באידיש וכן עם מילות הפסוק 'צמאה לך נפשי'[1].
על פי ספר הניגונים, הניגון מבטא צעקת בעל תשובה שמרגיש בנפשו שעומד עדיין בעומק רע וצועק ומבקש את אביו שבשמים לעזרו ולהצילו. מילות הניגון מספרות משל על בן כפר רוסי המוליך ומושך בחבל בספינה הטובעת בנהר דונאי ואין לו שום דבר שיוכל לאחוז בו וגם חסר לו הכח להנצל וצועק במר נפשו: "אבא, הציליני". ואביו מרחם עליו ומצילו.
בגרסה נוספת, מושר הניגון עם מילים באידיש, המבטאות את ההתקשרות בין החסיד לרבו. בתחילה מבקש המנגן מאביו ומאמו להצילו, וכאשר אינם יכולים לעזור לו במצבו הרוחני אליו נקלע, הוא זועק אל הרבי בבקשת עזרה - הרבי מבטיח לו שהוא לא יטבע, ויצליח להיחלץ ממצבו הרוחני.
ניגון זה הוא ניגון קי"ג בספר הניגונים.
מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיר זה במקורו הינו שיר לכת רוסי, הבא לבטא את העובדה כי הקשר בין האמא לבנה הינו חזק יותר מהקשר בין האב לבנו.
השיר בגירסתו המקורית כולל את שתי הבבות הראשונות בלבד, בהם מסופר כיצד הילד נוסע בספינה הטובעת במצולות וצועק לעזרה לאביו ולאמו. כאשר הוא פונה לאביו הוא נענה "אין ביכולתי לעזור לך", אך כאשר הוא פונה אל אימו, היא מרגיעה אותו ואומרת לו "אל תדאג, אתה לא תטבע".
באחת ההזדמנויות שישבו חסידים בסוכה של 770 והתוועדו (כמדומה שהיה זה בשנת תשכ"ב), ניגנו שיר זה במהלך ההתוועדות, וקול שירתם נשמע עד לחדרו של הרבי, שלא היה מרוצה מתוכן השיר.
כשהחסידים שמעו שהרבי לא מרוצה מהניגון, הם החליטו להוסיף בבא נוספת, המשנה את כל תוכן השיר, ומבטאת את הקשר העצמי בין חסיד לרבו[2].
על פי הוראת הרבי הוסיף הבעל מנגן בער'ל זלצמן גם סיומת שמחה לניגון, כנאמר "עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק, ב).
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוסית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הניגונים, מופיע הניגון עם המילים הבאות בשפה הרוסית:
זַ'א רִעקאָיוּ דּוּנאַיוּ
נִיעֶ דּאַלְיאָקאַ אַט קְראַיוּ אוֹי! טאַנוּלְסִיאַ טשׁוּמאַטְשׁאָק
בּעֶדנעֶנְקִי אוֹי! טָאַנוֹל סִיאַ קְרִיטְשִׁיט טשׁוּמאַטשׁאָק רַאֲטוֹנְקאַ
ראַטוֹ מעֶנְיאַ בּאָטִינְקאַ נִיעֶ טוּ וועֶסלאַ נִיעֶט סִילּאַ
עֶךְ טִי סִינַאטְשִׁיקְ מָאִי בּעֶדנעֶנְקִי בּעֶדנעֶנְקִי אוֹיטאַנְיעֶיעֶשׁ.
ביידיש ובתרגום לעברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
|
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מתוך אלבום "יענקל יענקל" מאת אברהם פריד
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ, הניגון עם המילים ברוסית, הניגון עם המילים באידיש והניגון עם המילים צמאה לך נפשי
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- להקת אוי דיויז'ן, זא רעקאיו, עם המילים המופיעות בספר הניגונים
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן
| הצגהניגוני חב"ד - ספר הניגונים |
|---|
הערות שוליים
- ↑ הניגון הושר בפני הרבי בשבת פרשת קדושים תשי"ד תשורה מבר המצוה של הת' מאיר שלמה שיחי' וילהלם, ו' מרחשון ה'תשע"ד, עמ' 16, ובהערה שם
- ↑ קובץ 'חג הסוכות', ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 22 - 23